תמונה מתחילת המסלול בשפלה

טיול בשפלת יהודה – בעקבות מנזרים ונזירים

אשמח את תשתפו את חבריכם:

המלצה ליום מרתק שכולו עניין בו נבקר את מנזר השתקנים לטרון, אמאוס ניקופוליס, תל צרעה ומנזר בית ג’מאל

מנזר השתקנים – לטרון

הביקור במנזר השתקנים בלטרון הוא מרתק וכולל עומק אמוני, אומנות, יין טוב ואנקדוטות על שתיקת השתקנים (: אז בואו נתחיל, רחבת מנזר השתקנים בלטרון הוא מקום מושלם לארוחת בוקר ולא רק אנחנו חשבנו שהוא מושלם. גם הצלבנים חשבו ככה, אם נסתכל על המסלול הקלאסי לירושלים מהתקופה הצלבנית, גם הם לא התאפקו וגם הם עצרו כאן, לאחר שנבין קצת יותר לעומק מה בכלל היה להם לחפש פה, נבין גם איך בדיוק הצליחו לגרש אותם מהמרחב. המצודה היא מצודת אכסניה צלבנית ממאה 12, 1187 צלאח א דין מחריב. כמו שהרבה מקומות בהם התיישבו הצלבנים, לאחר שאלו עזבו הגיעו המוסלמים, אולי “אל עטרון” שיבוש של “לה טורון דה שבלייה”, וגם בצליבתו של ישוע היה אלמנט של גנבים הצלובים גם הם לצדו, לטרוניוס הגנב הטוב.

גן האחווה

בגן האחווה נראה את אובליסק “איש באמונתו יחיה” מאה 12 כבר יש לנו שלוש דתות ובפסל מיוצגות שלושתן על ידי אישים – רש”י, ברנר דה קרלבו וצלאח א דין. בסיור נגלה מהם הדברים שגורמים לשתקנים לדבר, נבין מהי בכלל נזירות ונכיר עד כמה היא חזקה פה בישראל עוד מראשיתה. במאה 19 אלכסנדר הרוואר (או איסקנדר עוואד) ואמיל בטט נוצרים ניהלו את מלון “המכבים” המפואר שעמד ממש פה, נבין איך מלון מתגלגל והופך למנזר רומנסקי גותי המוקדש לגברתנו של שבעת המכאובים. הכנסיה שייכת לזרם נזירי בנדיקטי ציסטרני טרפיסטי, אלו חיים בצניעות ומתפרנסים ממכירת יין ודבש תוצרת מקומית. אפילו סיפורים נחמדים על יהודים שהמירו דתם והפכו לשתקנים, אחר כך אפילו חלקם חזרו להיות יהודים – עוד סיפור משעשע. בכנסייה שהיא מקום קדוש ויש לכבד אותו כמובן הפלאפונים על שקט, יש לנו בכניסה דגם של סצנת הלידה של ישוע, מבנה עם קמרונות, עוגב, סימון 14 תחנות דרך הייסורים המסמל את הכנסיה הקתולית.

תמונה מאמצע המסלול - מנזרים בשפלה

נמשיך לאמאוס

הנזירה מרים בוארדי מאעבלין היא זו שזיהתה את אמאוס כאתר קדוש בו אירע נס ההתגלות של ישוע לאחר התחייה, לאחר הזיהוי שרידים חשמונאים ויהודים נמצאו פה, אמאוס ניקופוליס הייתה עיר פוליס רומית ביזנטית עם מעיינות חמים שחרבה בכיבוש ערבי ואחר כך שוב ברעש אדמה. מעיין קדוש היה נשמע לרומאים מגוחך לכן סתמו אותו. קרב אמאוס היה מקרבות החשמונאים בשנת 165 היה שם ניצחון מוחץ וטריק מלחמתי שאספר עליהם בהרחבה בשטח. בניקופוליס הביזנטית, לאחר שהרומאים כולם קיבלו את הנצרות, נבנו כנסיות שאנו מטיילים בין שרידיהם, בהם פסיפסים, כתובת עם שם העיר, בית בד, היפוקאוסט – בית מרחץ, גת, בריכות, מערכת קבורה וקפלות. אותו סוף כמו חורבן לטרון, כיבוש מוסלמי, רעידת אדמה ופה מוסיפים גם מגפת דבר שגרמה לנטישה. לאחר הנטישה הזיהוי של אירוע התרחשות הנס עבר לאתרים נוספים, כשנהיה מול המפה אסביר טוב יותר מה בדיוק קרה שם. 67 הכפר ניטש ומבנה משקיפי האו”ם הפך ל”בית השלום” אשר משנת 93 משמש את קהילת בני האושר הצרפתית, 1500 בעולם, ביאטה היא דרשת האושר שנשא ישוע על הר האושר לפי הברית החדשה. נפגוש את הקהילה המיוחדת שמאוד פתוחה לאורחים בעלת קשר חזק עם קונצרבטיבים ורפורמים קבוצות לימוד ושיח, חגים משותפים, קבלת שבת. חז”ל מספרים על אמאוס בהקשר של גבולות השפלה – תחילת שפלת יהודה: “מבית חורון ועד אמאוס הר, מאמאוס ועד לוד שפלה”. אפשר גם לבקר במוזיאון באמאוס, הכניסה בתרומה של כמה שקלים.

נכיר את האיזור הגאוגרפי וגבולותיו בעודנו בדרך ליער צרעה, בין צמת שמשון לנחשון, יער נטוע לזכר חיים ויצמן הנשיא הראשון של מדינת ישראל, נטיעת החורש עם האורנים והאקליפטוסים סיפקה תעסוקה לעולים. אנחנו בארץ שמשון ואני מבטיחה שאחרי טיול איתי לא יהיה דבר שלא תדעו עליו, גם יש באתר שלי חידון על שמשון הנזיר היהודי. היה בן שבט דן שנע צפונה לגוש דן ואחר גם גם לדן ובניאס בעקבות רדיפות פלשתים. אבל שמשון לא ברח ולא פחד מהפלשתים, הוא נשאר כאן ואפילו אהב את הפשלתים, או יותר נכון את הפלשתיות – פרשיות אהבים לרב עם זונות פלשתיות. בתודעה רק דלילה מוכרת לרובנו, אך בפועל היו שלוש נשים וכולן בגדו בו בגדול. שמשון נולד בצרעה שהיא בין נחלת יהודה לנחלת דן, האישה השלישית דלילה מנחל השור גילתה סוד כוחו משערותיו וקצצה אותן, פלשתים ניקרו את עיניו, קצו בהפלת מקדש דגון עליו ועל הפלשתים, תמות נפשי עם פלשתים. “וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו”. “ברירת שמשון” היא שם לתכנית הכור.

תמונה היסטורית ממנזר בשפלת יהודה

מנוח אבי שמשון הוא בור גדול, לפי תיאורי התלמוד, אשתו הצללפוני היא זו על שמה נקרא מושב צלפון הסמוך, אלו היו עקרים והתחננו לבן, הם קיבלו אותו כמובן בתנאי שיוקדש לעבודת השם ויהיה נזיר יהודי. קבר דן מזוהה בכמה אתרים – בניאס, כפר דניאל ועוד, כמו עוד ציוני קבר שנולדים מתוך חווית התייתמות לאומית, גלות וניתוק, זו יצרה צורך בחיבור פיסי להיסטוריה, השתטחות. נכיר ביחד את דן.

תמונה מתוך המנזר

המנזר הסליזיאני

דון בוסקו (יוחנן בוסקו) הקים את המנזר הסליזיאני. הוא היה איטלקי שחי במשפחה ענייה, התייתם בגיל שנתיים, ובגיל 18 הלך לבית ספר לכמורה, והחליט שהייעוד שלו הוא בחינוך. הוא פנה למסכנים ביותר. בשנות ה-60 של המאה ה-19 יצר מסדר, שהמוטו שלו הוא לפתוח בית ספר בכל מקום שאין. את עבודתו הקדיש לפרנסואה לה-סאל (וטען כי הוא השפיע עליו), וחסידיו של בוסקו קראו לעצמם לפיכך “המסדר הסלזיאני”. בתי ספר סליזיאנים נפתחו: “ישוע הנער” בנצרת, בי”ס לכמורה בכרימיזן שבבית ג’אלה (ליד בית לחם), כאן היה בית ספר חקלאי, וברטיסבון שברחביה יש להם גן. לדון בוסקו היה מוטו שהקדים את זמנו: הוא לקח את נפלטי מערכת החינוך, וייצא לטייל איתם, חינך בטבע. הם יצאו לשדות, למדו קריאה וכתיבה בשטח – חינוך באמצעות מוזיקה וטבע. נזירים נוספים התקבצו סביבו, וכך נוצר המסדר. הנזירים הסליזיאנים לא לבושים בגלימות, אלא בבגדים רגילים. בשנת 1889 המנזר נחנך והפך לבית ספר חקלאי לערביי הסביבה. מנזר בית ג’מאל קשור לגמליאל נשיא הסנהדרין (על הסנהדרין – נרחיב בטיול). במאה החמישית חלם אדם בשם לוסיאן כי עצמותיו של סטפנוס הקדוש המרטיר הראשון (הראשון שמת מתוך אמונה בנצרות) נמצאות בבית ג’מאל. בדרך פלא אכן נמצאו עצמות במקום ולכן נבנתה במקום כנסייה ביזנטית. הכנסייה העתיקה נחרבה בכיבוש הפרסי של ארץ ישראל בשנת 614. סטפנוס היה הקדוש הנוצרי הראשון שנסקל למוות על חומות ירושלים בגלל אמונתו. הנוצרים מאמינים שרבן גמליאל הזקן תמך בסטפנוס במהלך המשפט שנערך לו כי האמין בדרכו וכי איפשר את קבורת סטפנוס בנחלתו. שנות 30 יש פה כנסיה ומערה קטנה עם שלושה קברים: קבר המיוחס לרבן גמליאל, קבר המיוחס לבנו אביבוס (חביב) וקבר אחר אשר מיוחס לסטפנוס הקדוש.

רוצים לעצב את המסלול אחרת ? יש עוד המון מנזרים בשפלה ואני אשמח לבנות לכם מסלול ייחודי ואטרקטיבי

טיול בשפלת יהודה – בעקבות מנזרים ונזירים
5 (100%) 1 vote[s]

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)