סיור חנוכיות בירושלים – העיר העתיקה

אשמח את תשתפו את חבריכם:

סוף דצמבר מאז ומעולם תקופה של מעט שעות אור, סביב יום ההיפוך החורפי יחול היום הכי קצר בשנה, בסופו חוגגים ששעות האור מתארכות, החגיגות לכבוד אל מיתרה הפרסי ואל השמש הרומי הליוס, חג הסטורנליה נחוג שמונה ימים בין 17-24.12. בחג העבדים היו חופשיים, הודלקו לפידים, ניתנו מתנות, אכלו מאכלים בשמן עמוק ושחקו משחקי הימורים, נשמע מוכר ? קונסטנטינוס הכתיב כי חג המולד של ישוע יחגג במקביל לחג הפגאני, אבל לא רק הנוצרים הושפעו מחגיגות אל השמש, בבתי כנסת מימי המשנה והתלמוד למשל בציפורי ובבית אלפא – נמצא בעיטורים את אל השמש הליוס. אנחנו ממשיכים פולחן פגני שהמכבים כל כך נלחמו בו, כנראה שמצאנו סיבה טובה יותר להדליק נרות מאשר לחגוג את היום הקצר בשנה, אנחנו חוגגים את נס ניצחון המכבים והרוחניות על החומריות,  תזכורת לחגוג את הנסים הלאומיים.

ואיזו דרך יותר טובה לחגוג מלשיר ביחד שירי חנוכה, אז נספר את סיפור החג ונטה אוזנינו לשירים, מצוידים כמובן בשירונים. בדרכנו לעיר העתיקה, ננתח את המילים של שירי החג ונבדיל בין המסרים של שירי החנוכה בראי ההיסטוריה, התנועה הציונית, לא חיכתה לנס, הביאה את הנס בלי פח שמן, הם חוזרים לירושלים ויהי אור.

העיר העתיקה - סיור חנוכיות

תצפית משכנות שאננים

על היציאה מהחומות, מחסום מנטלי פיסי שנפרץ בבניית שכונת משכנות שאננים, שכונה יהודית ראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, רואים את ממילא, במאה 19 שכונת סוחרים, 48-67 שטח הפקר, פרויקט בנייה עד 2007 להפיכת השדרה למרכז קניות. שער יפו ושערי העיר העתיקה, שמותיהם ותפקידם,  המפגש המפורסם בין הרצל לבין הקיסר.  בדרך למגדל דוד מציץ בכתובת הקדשה עותמנית, מעלינו חרכי ירי, פתח לשפיכת שמן רותח, מי בנה את החומה ?  הסולטן העותמני סולימן המפואר במאה 16, בעודו בן 26 לראשונה סולטן נישא לשפחה, יפת תואר ממוצא רוסי. מי באמת בנה את החומה ? המהנדסים של הסולטן שקבורים פה מכיוון שהיה פרנואיד שיספרו על נקודות התורפה בחומה. נראה סוגי ביצורים בהם חפיר יבש, חלקלקה. מגדל דוד שלא קשור לדוד, שרידים מימי הורדוס, מהתקופה הצלבנית ואפילו העותמאנית, כיום במגדל מוזיאון מומלץ מאוד לתולדות ירושלים.

צילום מכנסיית המשיח בירושלים
מתוך כנסיית המשיח

כנסיית המשיח ולצדה האכסניה שבעבר הייתה מאפיה והכנסייה בגלגול קודם הייתה בית חולים של המיסיון ששם לו מטרה לנצר. הקהילה היהודית קבעה שלא יקברו מי שיטופל בבית החולים, אך לא היה בית חולים אחר, לכן פעמים הטיפול גרר התבוללות. החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים עומדת מאחורי גיור של כמה מתלמידי הגר”א, הבישוף הראשון בכנסייה היה יהודי מומר. זוני הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה בישראל ובכלל במזרח תיכון, נראה בה סמלים יהודיים, תפילת “אבינו” בעברית, מגני דוד, כדי שיהודים מתנצרים ירגישו בבית. לאורך ההיסטוריה ה’ מעניש את העם החוטא, בעיקר כי מתבולל ובוחר לסגוד לאלים רבים. יהדות אורתודוכסית תופסת נוצרים ומשיחים כעובדי אלילים, מאחר ומאמינים בשילוש קדוש. המשיחיים חוגגים את אותם החגים כמו היהודים ומאמינים בברית הישנה כספר הבסיס המטרים לברית החדשה. מולנו מוזיאון מעניין עם דגמים פרי ידו של קונרד שיק שנכיר, תחת המבנה נמצאו שרידים הרודיאנים שיכולים לשלוח אותנו לכל מיני מחשבות.

האם ברוסיה בשנת 1940 נראה חנוכיות בחלונות ? לא, כי יש אנטישמיות. המסר העיקרי של חנוכה – ניצחון חופש פולחן דתי. מנהג הדלקת נרות – בית הלל ובית שמאי במחלוקת על הדלקת הנרות, נכיר גם את הפילוסופיה שמאחורי מחלוקת זו. נברך על הנרות ואילו שני שירים נהוג לשיר מיד לאחר הברכה ? שניהם מדברים על הנס האלוהי ולא על הנס הציוני. נגלה בהמשך הסיור.

רובע ארמני מעוטר דגל ארמניה, הראשונים שקיבלו עליהם נצרות כעם בשנת 301, מוקף חומה, ניתן ללמוד מכך על ההיסטוריה והתרבות הארמנית. תצפית גגות – איזה רובע הכי גדול ? מוסלמי 30,000 נפש ורואים את כיפת הסלע, נוצרי 6000 נפש ורואים את כנסיית הקבר וכנסיית הגואל הלותרני, ברובע היהודי 4500 נפש וברובע הארמני 3000 נפש. רואים גם את מגדל דוד ממנו באנו. נכיר את העדה שיצאה קודם מחומות העיר העתיקה ומשמעות התהליך. קדושת הר הזיתים – שמונה ימים זמן מדויק שלוקח להפיק שמן מהר הזיתים ולהביאו למקדש, “ורוח ה’ צלחה על יהודה המכבי ועל אנשיו, וילכדו את העיר ואת המקדש. ויהרסו את המזבחות ואת בתי הגילולים אשר הקימו הגויים בחוצות העיר ויחוגו חג לה’ שמונת ימים כימי חג הסוכות, ויזכרו את הימים מקדם בחגגם את חג הסוכות בהרים ובמערות”.

קרדו רומי ביזנטי, “איליה קפיטולינה” הפגנית עם בנייה אורתגונלית מצליבה – קרדו שהוא רחוב מצפון לדרום ודקומנוס ממזרח למערב, קרדו מהמילה קרדינלי-עיקרי-ראשי, משם גם נגיע לקרדיו לב, הרחוב שאנו רואים חפור הוא ברוחב שליש מהרחוב העתיק שהיה ברוחב 22.5 מ, רחוב ראשי, מצידיו חנויות ועמודים, נהרס ברעש במאה השמינית.

החומה הרחבה  היא שילוב בין ממצא ארכאולוגי לטקסט המקראי מימי בית המקדש הראשון. אנחנו במאה 8 לפנה”ס והכובשים האשורים כובשים את ממלכת ישראל ומגלים את תושביה, בעוד רבים נמלטים ליהודה, ירושלים מתרחבת, עד רגע הפיכת ירושלים תחת מצור סנחריב. חזקיהו כהכנה למצור בנה נקבה נסתרת וחומה רחבה בנקודת תורפה של העיר, זו החומה שמולנו : “וְאֶת-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם, סְפַרְתֶּם; וַתִּתְצוּ, הַבָּתִּים, לְבַצֵּר, הַחוֹמָה. ימי חזקיהו חומה 8*8 פירקו בתים. סנחריב שולח את רבשקה שנואם מצדה השני של החומה בשפה העברית ולא בארמית אותה ידעו רק בעלי המעמד. אומרים שהחזיק בחזקיהו כציפור בכלוב. ” ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה’ ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים”. (ישעיהו ל”ז) בגרסא אשורית קצת שוחד הספיק.

בית כנסת החורבה מאז המאה ה-18 יקרא יהודה החסיד, בשלב מסוים בגלל חובות של היהודים לערבים, הערבים החריבו את בית הכנסת ומאז השם חורבה. לאחר מכן נבנה בית כנסת באישור הסולטן ותוכנן על ידי מהנדס הסולטן. בשנת 48 נחרב על ידי הירדנים, זהו קו הפסקת האש, בשנת 67 הנציחו את מיקום בית הכנסת בקשת אבן, בשנת 2010 שוחזר. הרברט סמואל התפלל בו, הרב קוק היה נשיא בית הכנסת. לאחר שכבר כבשו שליש מהרובע וצרו על המעט ששרדו בשכונת בתי מחסה, פוצצו הירדנים וחיללו את מבנה הדת.

מסגד ברובע יהודי ? מאז ומתמיד קיים מוטיב של התבוללות בעם היהודי, בסיפור החשמונאים, בעת החדשה יהודים משיחיים, ממש פה מש’ יהודית שהתאסלמה, האגדה מספרת שהילד יתום מאב היה מוחרם על ידי הקהילה וכתוצאה מכך המשפחה התאסלמה.

תצפית הכותל, המנורה

 בגודל משוחזר לממדים על פי המקרא, חצי טון פליז מעורב מצופה ב 43 ק”ג זהב, כמה פעמים יהודי ראה את המנורה בחייו ? אף פעם, המנורה בהיכל, רק הכהן הגדול ראה אותה, יש בה סימבוליקה יהודית, היא הידיעה שעשה זאת הכהן הגדול בשביל כל העם בחוץ, הם סומכים עליו, משמעותה של המנורה היא אחדות. דבר פיסי כמו אור נהפך לרוחני באמונה שאכן קיים. זו גם הסיבה מדוע טיטוס מכל הכלים שדד ושם על שער הניצחון דווקא את המנורה. במזבח היה יותר זהב מאשר במנורה, אבל לקיחת המנורה הופכת את הניצחון לניצחון רוחני, לא לחנם המנורה הפיסית לא חזרה, אך קיימת בסמל המדינה. מדובר בעם יהודי ששב לארצו ורוחו לא נשברה. קיימת הלכה מאז חורבן בית שני האוסרת על יצירת העתק לכלי המקדש, יש חובה לפגום בהעתק – חנוכייה היא מנורה פגומה. בשנת 67 העם היהודי חוזר לירושלים העתיקה, לכותל המערבי ובפעם הראשונה מאז ימי המכבים, הכותל חוזר להיות תחת ריבונות יהודית. נדבר על תהליך התקדשות הכותל המערבי ועל מנהג התפילה בו, האם תמיד היה כך ? מסתבר שלא.

בית כנסת תפארת ישראל חסידי שפוצץ, ממול בית כנסת קראי, במאה ה-8 50% מהעם היהודי היה קראי, היום בקושי 1%,  שינויים באחוזים חלו בעיקר בתקופה הצלבנית וזה סיפור בפני עצמו. בשנת 48 בית הכנסת נשדד, כיום בבית הכנסת ספר תורה מעור צבי, היום קראים במספרם 30K בישראל, מאמינים רק בתורה שבכתב לכן לא חוגגים חנוכה.

יד לזכר הרוגי הרובע משנת 48, גופותיהם נשמרו בבית חולים בזמנו תקופה, עד שמחוסר ברירה קברו אותם בקבר אחים ממש מולנו ל34 הרוגים. החללים רק בשנת 67 פונו והובאו לקבורה בהר זיתים. ניסים גיני החייל הצעיר ביותר במערכות ישראל, בן 9 וחצי במותו, ששימש קשר בין העמדות. לאחר תשעה ימי קרבות, הרובע נכנע, נלקחו קרוב ל300 שבויים לכלא הירדני למשך 9 חודשים.

מלחמה של מעטים מול רבים לפני נפילת הרובע, גם המכבים היו המעטים מול הצבא היווני

שכונת בתי מחסה – הירדנים דחסו במלחמה את כל יהודי הרובע לכאן, ברובע היו 1700 איש בערב עזיבת הבריטים, מתוכם 150 לוחמים, לאחר שבועיים נשארו 43 לוחמים והירדנים פוצצו את בית כנסת החורבה. בעקבות סירוב של עבדאללה א תל לבקשה להפוגה לפינוי הרוגים ופצועים, החליטה מפקדת הרובע להיכנע למרות התנגדות מפקדת ההגנה. בית רוטשילד בולט עם סמל חמישה חיצים מאוחדים המסמלים את בני משפחתו המאוחדים. בית החולים רוטשילד, רחוב משגב לדך, היה בעבר בית יתומים וכיום בית ספר. רוטשילד בנקאי מצרפת שתרם כספים רבים ליישוב היהודי והציל אותו מקריסה. לפי תיאורי יוספוס העמוד שאנו יושבים מולו היה אחד מעמודי בית המקדש, נבין לפי מה הוחלט.

הדלקת נרות
  1. ” ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה..”
  2. “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה..”

בית המקדש היה מקום דתי שסימל לאומיות. כשהחשמונאים מטהרים את בית המקדש זהו אקט דתי שמסמל יותר מכל תחייה לאומית, כי היהדות איננה רק דת, היא לאום. מנסה לקצר את סיפור החג האמיתי – 332 לפנה”ס אלכסנדר מוקדון מנהיג 1.5 מ’ גובה, כובש את המרחב ומתחיל עידן של תרבות פגאנית, שנים חולפות שליטים מתחלפים, עד אנטיוכוס ה4 שהטיל גזרות קשות, איסור מילה והציב פסל זאוס בבית המקדש, בעם המוני מתיוונים ומתבוללים ומנגד קבוצה קטנה ומורדת – המכבים. במלחמת גרילה זו גירשה את היוונים והכשירה את בית המקדש מטומאה, זאת בזכות כד שמן זית קטן, איתו יכלו להדליק מנורה ומה שנראה שיספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים (אגב גרילה בספרדית זו מלחמה קטנה). לזכר הנסים הללו ובשביל לפרסמם ברבים, תיקנו החכמים את חג החנוכה. במרכז החג עומדת הדלקת החנוכייה בכל ערב וערב משמונת ערבי החג.

וקצת היסטוריה להפרחת מיתוסים על מתיתיהו ראש המשפחה ועל בניו – יהודה המפקד הצבאי, שמעון לשלטון, למרות שאחיו יונתן בכור והיה המיועד לשלטון הופקר (אחיו בגד בו) ומת בידי טריפון, את שמעון רצח חתנו תלמי בן חבוב. יוחנן הורקנוס התיון, הוא ואחיו יגיירו את היטורים ואת האדומים. בימי אלכסנדר ינאי, החרפת התפלגות העם לצדוקים ופרושים, לאחר מכן שלומציון המלכה הטובה ושני בניה הם אלו שיביאו את הסוף המר במלחמה זה בזה. אנטיגונס השני בן אריסטובולוס עולה לשלטון ונרצח ביוזמת הורדוס האדומי המגויר, שיהפוך להיות “מלך היהודים”, הוא זה שיכחיד את השושלת החשמונאית וינהיג את חג החנוכה כדי שיכירו בו כמלך.

חג שמח !

 

סיור חנוכיות בירושלים – העיר העתיקה
5 (100%) 1 vote

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)