כרם התימנים ושוק הכרמל

אשמח את תשתפו את חבריכם:

שכונת כרם התימנים

השכונה התימנית

מוקמת בשנת 1906 ע”י בוני נווה צדק (שלוש ואמזלג בין היתר) חלק מ-11 שכונות עוד לפני אחוזת בית בשנים.

יועדה עבור עולי תימן מעלייה ראשונה אעלה בתמר וצאצאיהם, בשל החוק העותמני לפיו קרקע לא מעובדת 3 שנים נאבדת

אלו נטעו כרמים להפקת צימוקים ועל כן השם כרם התימנים.

בתים וסיפורים כרם התימנים

נכיר את מוכתר השכונה, את שחקן הכדורגל האגדי, עשירי השכונה – המעט שהיו ומה סייע בפרנסתם.

אומנות ותרבות מוזיקה לצד פשע מאורגן ואלימות..

אולי אפילו נשלב גלריות של אומנים, זמרי אופרה חובבים וגברת עם סלים.

מבנים בכרם

אדריכלות ושימור

בנייה צפופה בלתי מתוכננת, תשתיות ישנות ותוכניות עתידניות על מעבדה אדריכלית של גורדי שחקים – ולנו המדריכים יישארו ‘אולי’ השלטים שמעידים על ההיסטוריה של השכונה.

חלק מהבתים מצופים ומשולבי יצירות אומנות, כמו בית הצדפים של אחראי החופים האגדי, בית הבובות, הסטודיו של רמי המאירי ואף מרכז קהילתי מצופה אריחי קרמיקה מאויירים וכתובים.

היופי הנסתר

בתי כרם התימנים אינם לשימור, בניגוד לבתי נחלת בנימין, שכונת העשירים, שכונת גנים עליה אפשר להרחיב בכתבה בקישור.

(כנסו ללינק)

היסטוריה של כרם התימנים

בראשית שנות ה-20 סופחה בצו מנדטורי לתחום מוניציפאלי של תל-אביב, בתים קטנים סובבים צרות, צריפים ופחונים.

אי היכולת להתרחב גרמה להתדרדרות השכונה לפשע ואלימות מחד ומאידך ליצירת תרבות ייחודית אומנותית שאנו עדים לשרידים ממנה שאט אט יעלמו מעל פני השטח, אם לא נבוא להציץ רגע לפני שהמציאות תתפורר לטובת כרישי הנדלן.

תימנים לאורך כל ההיסטוריה מקופחים – פה זה לא נווה- צדק, “פה זה לא לשימור ולא לשחזור, פה יהרסו הכל ויבנו משהו אחר “. ואכן תמא 38 חל על רב הבניינים בשכונה.

כרם התימנים – זמר מזרחי

ממש פה צמחו בשנות 60-70 זמרי חאפלות, זאנר חדש, ראשית המוזיקה המזרחית המסחרית, מדי ערב היו יושבים בחוץ עם שולחן עמוס כל טוב ועושים מוזיקה לתוך הלילה – נגינה ושירה, אט אט הקלטות פירטיות שלהם החלו לצוץ בשווקים.

יוסי לוי הוא דקלון (כי היה דק) וחברו הגיטריסט משה הקימו את להקת צלילי הכרם, כיום הם חלק מהפרויקט של רביבו.

אהובה עוזרי ז”ל ילידת הכרם לאב תימני ואם אתיופית, מקוננת מעוררת בכי – התפרסמה כזמרת דיכאון ושכול ומחברת.

מורה לפיתוח קול – בין תלמידיה היה “המלך”- זוהר ארגוב.

גורלה הטרגי כאשר הוציאו לה את מיתרי הקול והמשיכה להופיע מנגנת על כלי בשם בולבולטרנג.

קצת על 1948

גן הכובשים מוקדש להנצחת מגיני תל אביב וכובשי יפו במלחמת 48

הגן עומד על  הריסות שכונה מנשייה שהייתה מחסה ליורים הערבים אשר בין כט בנובמבר 47 ועד אפריל 48 גרמו נזק של 1100 נפגעי ירי בצד היהודי.

ממש פה עבר הקו העירוני שבין תל אביב לבין יפו הערבית על פי תכנית החלוקה.

מבצע ביעור חמץ משחרר את מנשייה ונמשכת הרעשת מרגמות דוידקה על יפו שתתרום למנוסת תושביה, התערבות בריטית תמנע את כיבוש יפו

זו תיכנע יום לפני הכרזת המדינה כשבה 4K מתוך 90K תושבים.

מסגד חסן בק המפואר

בתי מנשייה ומינרט מסגד חסן בק שימשו מחסה ליורים מהצד הערבי.

מסגד חסן בק נבנה בין 1914-1916 בימיו וע”ש המושל הצבאי של יפו. המינרט גבוה באופן חריג ובנוי מאבן גיר.

כספי הבנייה נלקחו מאזרחים, גם חמרי בנייה תוך שבכוח הכריחו אזרחים לחתום על כתבי ויתור

פועלי כפייה שעבדו יום וליל עד שבנו אותו (דבר מקובל באימפריה העות’מאנית).

המאמץ היה כה רב

עד כי חלק מהפועלים נפצעו ומתו במהלך הבנייה. חיילי הצבא העות’מאני נהגו לחטוף צעירים יהודיים מת”א ובמיוחד מכרם התימנים לעבודת כפייה של בנית המסגד, ידוע לנו על שני יהודים זכריא יחיא ושלום אסואר.

אנחנו בתל אביב או יפו ?

אנחנו בעיצומו של מאבק לאומי בין ערבים ליהודים על גישה לים והמסגד נבנה מרוחק מיפו על מנת לסמן את גבול התרחבותה.

ניתן לראות את המסגד בסרטים- קזבלן, לופו, מלכת הכביש.

עד שנות 70 המסגד היה זנוח כמקלט מאולתר של נרקומנים וכל תכנית לחכירה ושינוי שימוש לוותה בהתנגדויות, לימים הפך לסמל מאבק.

החידוש – נוסטלגיה עכשיו

בשנות 80 הצריח התמוטט וגויסה תרומה לשיפוץ המבנה מרבת עמון כמובן שאלו בנו את הצריח גבוה פי 2 מהמותר להם בחוק.

קולינריה לצד תרבות

כיכר מגן דוד המורכבת משישה רחובות, מסמלת לנו שהגענו לשערי שוק הכרמל הצבעוני והמפתיע

משם נלך יחדיו למעגל תנועה קטן בארץ עם עץ דקל, שמזכיר לנו את עליית התימנים ב1882, אעלה בתמר, אותה נכיר היטב בהמשך.

אחרי שנשתה משקה שרקח לנו עוזיאלי ממתכוני הרמב”ם ומלבי קר מהמלביה, נצא לדרך לסיור בשכונת כרם התימנים.

בשוק נטעם פלאפל, חומוס מקומי, בוריקה, קינוח אותנטי, משקה קל, קפה

ניתן להרחיב ולצמצם את היקף וסוג הטעימות לפי העדפות ותקציב הקבוצה, ניתן להוסיף טעימות אלכוהול.

טעימות בשוק

שוק הכרמל – היבט חברתי

השוק הרוסי היווה נקודת מפגש לשתי שכבות שונות מאוד בחברה הישראלית המתגבשת, מעין כור היתוך קטן בדמות מאכלים, ריחות ותקליטים.

שוק הכרמל ממוקם ממש בין כרם התימנים לנחלת בנימין, עירוב אורבני בין שכונת מצוקה לשכונת יוקרה, מפגש עליתא ותחתיתא בשוק.

היסטוריה של שוק הכרמל

בשנות ה20 השטח נרכש ע”י יהודים עשירים משכילים ומבוגרים מרוסיה “כהשקעה” בעבור 1000 רובל לחלקה

אך עם עליית האנטישמיות נמלטו בחוסר כל לארץ ובהעדר יכולת להשתכר כפועלים, בקשו להקים שוק באישור ראש העיר דיזינגוף.

היהודים הללו כונו “פליטי רופין”- הם שוכנעו לקנות את הקרקעות “כרם בדארני” ע”י ארתור רופין ראש המשרד הא”י זרוע “ביצוע” של ההסתדרות הציונית בא”י.

אלו הפכו לרוכלים בעל כורחם באופן זמני וללא רישיונות ו”אין כמו הזמני להישאר קבוע”.

לשוק הכרמל צפויים שינויים

תכנית העירייה בהפקדה לפיה השוק יהפוך מקורה ויבנו בניינים לאורכו

הרי יש בלאגן, כביש משובש, גוקים, אין צל, חם אין מיזוג, בחורף גשם נרטבים, באסטות אי אפשר לדעת איפה מה בגדים קפה אטליז מסעדה מספרה דוכן ירקות.

שוק הכרמל
כרם התימנים ושוק הכרמל
5 (100%) 1 vote[s]

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)