פריצת הדרך לירושלים

אשמח את תשתפו את חבריכם:

פריצת הדרך לירושלים

גילי שולץ מורת דרך

 

על קרבות בדרך לירושלים – סיפורי הקרב השזורים כמחרוזות שירים בקום המדינה.

סיור דרך שער הגיא, נחשון ובקוע ועד פארק רבין 15000 דונם יערות ואתרי אנדרטאות לפורצי הדרך לירושלים, אתרי עתיקות המהווים עדות לרצף התיישבות יהודית.

קק”ל הנציחה את מי שלחם פה ולימים יהיה ראש הממשלה יצחק רבין ז”ל שנרצח שנים לאחר מכן.

ירושלים הנצורה קיבלה אספקה משיירות, עליהן ועל נתיביהן נשוחח בחאן שער הגיא.

במצפור שער הגיא נצפה על גבעת חתולה, נשוחח על המשלטים לצדי הדרך לירושלים וחטיבת הראל האמיצה.

הקש ששבר את גב הגמל

מצודת לטרון, תחנת משטרה בריטית שעמדה בחוסנה ולא נכבשה עד 67, היוותה פקק שאילץ מציאת דרך חלופית – דרך בורמה גם עליה נצפה.

לצד מצודת לטרון מנזר שתקנים, ניתן לתאם ביקור במוזיאון השריון ולשלב פריסה עצמית בשולחנות במנזר לטרון + סיור קצר בגן הסובלנות.

כל זאת בשילוב זמר ישראלי שמעיד על תהליכים חברתיים במדינה המתגבשת.

היכל הזיכרון הממלכתי הלאומי

מאוד מומלץ לסיים בביקור בהיכל הזיכרון הלאומי – ביקור חינמי, יש לתאם מראש.

חכמה הדרך

היה הייתה דרך עפר צרה בת 60 ק”מ, חיברה את יפו לי”ם לאורך התקופות ההיסטוריות, יעידו על כך אבני מיל מהתקופה הרומית ומצדיות ששמרו על הדרך שנסללה לראשונה לקראת בואו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף בשנת 1869.

תיעוד 38 ימי עבודות כפייה, כדי שיוכל לעבור בה עם מרכבתו. כמו שאמרתי על הדרך מצודות היסטוריות והאסטרטגית והחזקה מכולן היא לטרון.

מצודת לטרון הטרגית

שנת 43 הבריטים מקימים לצדה תחנת משטרה בשם טיגרט כחלק ממערך שלם של תחנות משטרה שהגה אותו צ’רלס בכדי לדכא את המרד הערבי הגדול בין 36-39 כנגד שלטונות המנדט.

לקראת עזיבת הבריטים את הארץ ב48 הוחלט כי התחנות יימסרו למקומיים ע”פ שיקולי רב אוכלוסייה במרחב.

  במקרה הזה יתרון לערבים.

קרב לטרון של 1948 הפך להיות הטראומה הלאומית של מדינת ישראל, זוהי הנקודה שהיו עליה 5 מתקפות מאורגנות ולא נכבשה עד 67, נהרגו 168 חיילים.

זו מכה קשה, מתוכם 10 עולים שהגיעו היישר מאניות המעפילים שהביאו אותם ממחנות הריכוז באירופה, חסרי מיומנות קרב ושפה.

הדרך לירושלים

המלחמה על ירושלים הייתה למעשה המלחמה על הדרכים, הם חסמו ואנחנו פרצנו בעזרת שיירות.

היו כמה מקומות אסטרטגים שמי שהחזיק בהם שלט על הדרך, לכן נקראו משלטים – הקסטל, לטרון, באב אל ואד, סאריס…

בחלק א של מלחמת העצמאות, אחרי ההצבעה באום על תכנית החלוקה החלו הערבים לחסום דרכים חשובות ליישובים יהודיים, היהודים היו צריכים למצוא דרך להביא אספקת אוכל, תרופות, תחמושת ליישובים והיו מגיעים בשיירות של כלי רכב משוריינים “סנדביצים”.

תוואי השיירות לים לא עבר על הדרך הראשית, אלא עקף יישובים כמו רמלה עם ריכוז ערבי גדול, דרך השיירות עברה דרך המושבות – מקווה ישראל, חולון, ראשון, רחובות.. בחולדה היו מתארגנים מחדש.

דרך לירושלים

חודש השיירות האבודות

חודש מרץ היה ידוע כחודש השיירות האבודות והיווה נקודת מפנה, במשך שבועיים איבדנו 7 שיירות ו120 הרוגים כשהמרכזיות –

שיירת יחיעם 46 הרוגים, חולדה 23, נבי דניאל 15, נדלקה נורה אדומה ועברנו מאסטרטגיה הגנתית להתקפית

(חשוב לציין שעד שלב זה לא הייתה כלל לחימה או כיבוש, היו רכישות אדמה חוקיות “גאולת אדמות”.)

מבצע נחשון – לא נספוג

בהוראת בן גוריון יצא מבצע נחשון, גיוס של 1500 איש ל 3 גדודים, ומבצע הראל במטרה לכבוש את המשלטים ולפתוח את הציר המרכזי לים.

משלטים ושיירות

כוחות לוחמים של חטיבת הראל – פלמ”ח כבשו את המשלטים החולשים על הדרך משער הגיא מזרחה.

הרכסים במרחב נקראים עד היום מדרום לכביש 1 רכס משלטים ומצפון רכס שיירות.

ושוב עולה המנגינה

בב אל ואד – לזכר גבורת הלוחמים כתב חיים גורי את השיר שבוצע לראשונה ב49 יפה ירקוני ונועד ליצור זיכרון קולקטיבי בניגוד לאיסור לדבר על השואה.

בב אל וד שער הגיא, כביש צר בשער הואדי, הואדי נחל עלי או נחל אילן, בן גוריון התעקש לעברת את השמות.

הרעות / הנה מוטלות גופותינו , נכתב כשיר זיכרון לידידו הטוב דני מס וחייליו, אשר נפלו בקרב הקשה בחודש ינואר והשתרש הזמר עיברי.

שער הגיא

הכרזת המדינה סיבה למסיבה

ב15.5.48 מוכרזת המדינה ומתחיל חלק ב של המלחמה בו פולשים צבאות מדינות ערב, חיילי הלגיון הירדני ששולטים בלטרון יסגרו את צינור המים לים ויתגבר הלחץ לפתיחת הציר, אז מתחיל רצף המבצעים לכיבוש לטרון שנכשלים בזה אחר זה, יהושוע בן נון א ב ועוד..

נופל וקם נופל

גוש עציון נפל ואחריו כניעת העיר העתיקה ירושלים יביאו להקמת צה”ל, בהסכמת שני הצדדים הלוחמים

הוכרזה ההפוגה הראשונה בשיתוף עם האום, על מנת לארגן את הכוחות מחדש, להתחמש ולגייס לוחמים, מ30K לוחמים המספר עולה ל115K.

תוך כדי ההפוגה פרשת אלטלנה – ספינה עם נשק ומגויסים, אצ”ל סירב למסור תחמושת לצה”ל, מתחילים חילופי ירי בין צה”ל לאצ”ל, באזור תל אביב וכפר ויתקין, 19 הרוגים.

מנהיג נדרש לקבל החלטות קשות

דוד בן גוריון קיבל החלטה קשה, מדינה אחת – צבא אחד.

החלטה נוספת שמקבל – לא מוכן לוותר על ים “יש ירושלים בלי מדינה, אין מדינה בלי ירושלים”, מוציא את מבצע לרל’ר – רמלה לוד לטרון רמאללה, 50% מצליח.

“פקק לטרון” מנע את היכולת להעביר תחמושת ואספקה לעיר, נוצר צורך דחוף לחפש דרך חלופית נסתרת שתעקוף את לטרון.

פריצת דרך בורמה

לא ניתנה פקודה למצוא דרך, ההיסטוריה מספרת על פלמחניקים שניווטו בלילה נחבאים מהליגיון הירדני.

לפני 70 שנה השטח היה שונה, העצים לא היו קיימים, הם מצאו מעבר צר וחלקלק לאורך 10 ק”מ שעוקף את לטרון

מיד ניסו להעביר אספקה לנצורים, מספרים כי אנשים דחפו גיפים במקטע המפותל שכונה דרך הסרפנטינות,

הונחו רשתות ברזל שפאלות, חצבו ועקרו סלעים, טרקטורים גררו משאיות וכל זאת מתחת לאף של הירדנים,

בחלק הקשה ביותר הציוד הועמס על סבלים פרדות וגמלים.

יגענו ומצאנו

10 ביוני 1948 עברה שיירת משאיות ראשונה (600 משאיות) בדרך הנסתרת החלופית ושחררה את ירושלים מהמצור, זוהי דרך בורמה שהייתה קנה הנשימה של העיר הנצורה, על הדרך הונח צינור מים חלופי שנקרא “קו השילוח”. עוד על הדרך נשמע בטיול.

 

במקביל, התבצעו עבודות הנדסיות ע”י חייל ההנדסה וסולל בונה לפריצת דרך מקבילה, שתיקרא דרך הגבורה ותהיה הראשית עד 67.

הצד האנושי

נשוחח על רבין ויגאל אלון ונבין מדוע צריך לירות ביגאל. נלמד על הלוחמים הפלמח והקשר עם דוד בן גוריון, נשמע על המשורר נתן אלתרמן, הפזמונאי חיים חפר, יהורם טהרלב ועוד אישים מעורבים.

המלחמה גבתה 6022 חללים, 1% מאוכלוסיית היהודים. מתוכם 2009 נפלו במערכה על ירושלים, כשליש מכלל החללים במהלך המלחמה.

סטטיסטית, על כל הרוג – שני חיילים שנפצעו ויצאו ממעגל העבודה והלחימה והרי לנו מחיר כבד למדי אותו גבתה ירושלים תמורת שחרורה.

ומזווית הפוכה – הנכבה

שמות המלחמה – השחרור, העצמאות, הקוממיות, תש”ח, אצל הערבים שם אחד

הנכבה – האסון / המכה, תיאור למאות אלפי פליטים שעזבו את הארץ במהלך המלחמה

למעשה הערבים התנגדו לתכנית החלוקה ולכן בסוף לא נשאר להם כלום, הם מרדו בגלוי כנגד הבריטים בעלי הכוח שקיבלו את ההחלטות.

ב1949 הוקמה רק מדינה אחת (ישראל) במקום שתיים. שטחים של מדינה ערבית שהם לא היו מוכנים לקבל

סופחו למדינת ישראל, ירדן ומצרים. שטח של ישראל יגדל מ-14.000 ל-20.000 קמ”מ, 5.640 קמ”מ  עבר תחת לחסות ירדן ו-365 קמ”מ – מצרים.

כל זה על חשבון מדינה פלסטינאית. בסוף המלחמה (1/2 מאוכלוסייה עזבה).

לפני מלחמה בגבולות של פלשתינה הם היו רוב ואחרי במדינת ישראל – מיעוט (פחות מ-20%).

מהפך ששת הימים

ביוני 67 ישראל שילשה את שיטחה, העיר העתיקה בידינו אחרי תקופת ההמתנה הממושכת.. על המלחמה הזו בכתבה הבאה 😎

פריצת הדרך לירושלים
5 (100%) 1 vote

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)