הישגים ב חקלאות הישראלית – מתל אביב ועד חניתה

אשמח את תשתפו את חבריכם:

אין לי דרך לדעת אם הסיפור נכון, אבל ככה אני מדמיינת את זה

קצין תורכי, אדום תרבוש, עומד על הרציף ומסריח עם הסיגריה המגולגלת שלו את כל חוף יפו.

הנה, הגיעה העגלה והעגלון הגרמני החל להעביר את הארגזים לאונייה, אחד-אחד.

הקצין עוצר אותו, מחליף איתו כמה מילים בערבית רצוצה ולוקח ארגז.

קצין המכס פותח אותו בעזרת אולר ומחייך עם שיני הטבק – ותפוזי ג’אפה עולים על הספינה.

Feinste Jaffa Orange ישוטו לחו”ל – ולתהילת עולם.

התפוז שכבש את העולם

ישראל גאה ולא בכדי בהצלחות החקלאיות שלה – זנים חדשים של פירות וטכנולוגיות חדשות הפכו לעסק מכניס ולנכס אסטרטגי.

בנוסף, חזרה של היהודים ל חקלאות הייתה חלק חשוב מהאידאולוגיה הציונית של כיבוש העבודה.

אבל אני בוחרת להתחיל דווקא מתפוזי ג’אפה – עדיין המותג החקלאי המצליח ביותר של ישראל.

העמסת תפוזי ג'אפה בנמל אשדוד
העמסת תפוזי ג’אפה בנמל אשדוד

התפוזים החלו את דרכם במושבות הטמפלריות של שָׁרוֹנָה ווילהלמה.

בדיקות מודרניות העלו את הסברה שאלו תפוזים מזן שמוטי, נפוצים יחסית –

אבל העובדה שהם גדלו על אדמות ביצה עתיקות, בשפך של נפל הירקון, יחד עם ההקפדה הגרמנית לפרטים, גרמו לתפוזים להיות נחשקים בכל העולם, להיות מותג.

הגרמנים הטמפלרים לא איתנו עוד, אבל את המושבות אפשר וכדאי לבקר – גם את שרונה ליד הקריה וגם את וילהלמה (מושב בני עטרות היום).

חותם ששימש את הטמפלרים בשרונה ווילהלמה כדי לסמן את התפוזים שגידלו ויצאו
חותם ששימש את הטמפלרים בשרונה ווילהלמה כדי לסמן את התפוזים שגידלו ויצאו

התפוזים של ברז’נייב

הצלחת המותג הפכה למכניסה ביותר לפרדסנים ברחבי הארץ.

במושבת פתח תקווה, בית הדפוס של שמואל לייב גרינבוים התקיים מזה שהדפיס אריזות של התפוזים, בטרם שלחו אותם לארצות נכר.

בית הדפוס נחשב לאתר מורשת ופתוח לביקור.

התפוזים היו חלק חשוב בקנייתו של “מגרש הרוסים” – מדינת ישראל קיבלה את אדמות הכנסייה הנכספות בירושלים ובריה”מ של ברז’נייב קיבלה טונות על טונות של האוצר הכתום הישראלי.

אחד הבתים הראשונים בפתח תקווה ששימש כבית מגורים ולאחר מכן כבית דפוס לעטיפות של תפוזי ג'אפה. בית הדפוס נפגע מכמה שריפות במהלך השנים ושוקם לאחרונה. חקלאות
אחד הבתים הראשונים בפתח תקווה ששימש כבית מגורים ולאחר מכן כבית דפוס לעטיפות של תפוזי ג’אפה. בית הדפוס נפגע מכמה שריפות במהלך השנים ושוקם לאחרונה.  מקור

יתושים בגודל של קומביין

כמובן, לא על התפוז לבדו.

החלוצים היהודים שהגיעו לארץ לעיתים הצליחו לקנות אדמות בעייתיות, בקרבת ביצות מלאות ביתושי קדחת.

ייבוש הביצות עשה שני דברים – הרחיק את היתושים הקטלניים והרחיב את האדמות שניתן לעבד.

פועלים מייבשים את ביצות כבארה חקלאות
פועלים מייבשים את ביצות כבארה

הניסיונות הראשונים של שתילת האקליפטוסים היו, בדרך כלל, כושלים – שורשי האקליפטוס יונקים מים עמוק באדמה ולא מייבשים את הביצה.

שתיית מי נחלים במעלה הזרם נתנה תוצאות טובות יותר – הידעתם שדונמים רבים של אדמות בין עכו לחיפה היו תפוסים ע”י ביצות כורדני?

את הביצות המקוריות ניתן לראות בשמורת אפק בקריות.

גם חדרה הייתה אחת המושבות שייבשו ביצות, קודם באקליפטוסים ואחר כך בעבודות עפר.

ניתן לבקר ב”מסלול האקליפטוס” בחדרה, יחד עם בתי המתיישבים הראשונים.

האקליפטוסים, אגב, שימשו לייצור של ארגזים לתפוזים.

ביצות חדרה על מסלול האקליפטוס חקלאות
ביצות חדרה על מסלול האקליפטוס

המוח היהודי עושה לנו פטנטים ב חקלאות

כמובן, עם תחילת המדינה המשכנו בעשייה.

הצורך לצמצם תלות ביבוא מזון, במקרה של מצור על המדינה והרצון לייצוא מכניס דחף את ישראל למספר רב של פיתוחים חקלאים.

נתחיל בעגבנית השרי החמודה!

העגבניה נקראת כך בגלל שהיא מזכירה דובדבן (Cherry באנגלית).

היא פותחה על ידי מספר קבוצות חוקרים, ביחד עם הפקולטה ל חקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית.

הקמפוס נמצא ברחובות, בשונה מכל הקמפוסים האחרים של האוניברסיטה.

זהו קמפוס ירוק ומקסים ושווה ביקור, גם בגלל בניין האודיטוריום המודרני שמזכיר בצורתו אוהל.

הפקולטה לחקלאות - רחובות. קמפוס של האוניברסיטה העברית ירושלים חקלאות
הפקולטה ל חקלאות – רחובות. קמפוס של האוניברסיטה העברית ירושלים. מקור

אם אתם מתעניינים בבננות, תצטרכו להצפין לקיבוץ חניתה, שם פותחו שניי זני בננות חדשים לשיווק בארץ.

הזן הראשון,  פיסאנג-מאס, בננה שמקורה בדרום מזרח אסיה, מקבוצת זני ‘ליידי-פינגר’, בה כל הזנים הם בעלי פרי קטן מתוק מאוד.

הזן השני הוא הפראתה-אנה שהיא הבננה המועדפת על הברזילאים, ארץ מוצאה, ובעלת טעם חמצמץ-מתוק.

בנוסף, ישראל היא המדינה הראשונה בעולם, בה נבחן השימוש ברשתות טרמיות כאמצעי להגנת על גידולי מטעים בפני קור פתאומי ובכלל זה הבננות.

כמובן, אם תגיעו עד חניתה, אל תשכחו לבקר באתר חומה ומגדל המשוחזר שנמצא בקרבת מקום.

מטעי הבננות של קיבוץ חניתה וראש הנקרה חקלאות
מטעי הבננות של קיבוץ חניתה וראש הנקרה

פיתוח חקלאות טיפה חשוב

פיתוח משמעותי עוד יותר בטכנולוגיה חקלאית היא, כמובן, טפטפות.

הטפטפת הומצאה על-ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס.

כבר משנת 1966 הן מיוצרות על ידי המפעל “נטפים” בקיבוץ חצרים שבדרום.

כיום נטפים שולטת ביותר מ-30% משוק ההשקייה בטפטוף העולמי.

למרות שהרעיון להשתמש בטפטוף כדי לחסוך מים הוא מתבקש, ייצור טפטפת שלא תיסתם הוא לא מובן מאליו ודרש מחשבה הנדסית יצירתית.

הכניסה למפעל נטפים חקלאות
הכניסה למפעל נטפים.  מקור

בנוסף לביקור במפעל, יש בחצרים יש מספר אטרקציות נוספות, כמו דרך הפסלים בחצרים, בה הוצבו על אדמות הקיבוץ 39 פסלים על ידי אמנים שונים ו”בית הביטחון”, בית הקבע הראשון בקיבוץ.

המקום נועד היה לשמש בתור המצודה האחרונה של הקיבוץ ולו קירות בעובי 20 ס”מ חרכי ירי.

הפסל "תמונות" מאת דוד דבריאלי, בדרך הפסלים בחצרים חקלאות
הפסל “תמונות” מאת דוד דבריאלי, בדרך הפסלים בחצרים. מקור

כמובן, יש עוד מספר רב של פיתוחים ישראלים שמצליחים בחו”ל!

כדאי גם לבקר במכון הוולקני ליד ראשון לציון, שהחל את דרכו כתחנת ניסויים חקלאית בתל אביב, לפני כמאה שנה.

כרגע, ניטש ויכוח – האם להעביר את המכון לגליל או להשאירו היכן שפעל משנת 1932.

אבל למה לנו פוליטיקה עכשיו? כדאי לבקר לפני שייסגר.

נתראה בשדות ובכרמים!

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

*

Call Now Buttonהתקשר כעת!