יער המגינים בין עצים, אנדרטאות וזכרונות

אשמח את תשתפו את חבריכם:

תזכורת חיה למגיני עם ישראל

יער המגינים הוא אחד מאתרי ההנצחה מני רבים שהקימה קרן קימת לישראל ברחבי הארץ לזכרם של חיילי צה”ל.

קק”ל הקצתה חורשות עצים ללוחמי היחידות הצבאיות כדי שיוכלו להנציח את זכר חבריהם לנשק.

יער המגינים הועברו אנדרטאות מבסיסי צה”ל שנסגרו.

הוא נוגע ללב במיוחד, דווקא בשל האופי הפרטי והאישי של ההנצחה בו.

יש בו הנצחה לניצולי שואה שנפלו במערכות ישראל, יחידות צבא שונות שביקשו להנציח את נופליהן וגם – הנצחות אישיות.

את השורות שחקוקות בנקודות ההנצחה בחרו בני המשפחה וחברים.

שבילי היער שמתאימים גם למעבר כלי רכב, מובילים לפינות הנצחה ואתרי זיכרון.

עבור המשפחות זהו יער התייחדות. עבור המטייל זהו גם מקום לטייל בו.

היער משתרע על פני כ- 3500 דונם ונושק ליישובים כרמי יוסף, כפר בן נון ומושב בקוע.

ביער עצי חרוב, אורן, עצי זית וברושים ובו שפע ממצאים ארכיאולוגיים: בורות מים, בארות, מערות, קברים, גתות ומצפורי נוף.

יש ביער שפע של מסלולי טיול באופניים.

היער משתרע על פני מספר גבעות בגבהים הנעים בין 170 ל-260 מטרים מעל פני הים.

במקום עצי אורן, חרוב, ברוש וזית ואתרים ארכאולוגיים דוגמת בורות מים, בארות, מערות, קברים וגתות.

במקום התגלה סלע שעליו רשום הכיתוב “תחום גזר” בעברית והמילה “אלקיוס” (יוחנן).

דרך אספלט מעגלית באורך של 4.6 ק”מ נסללה ביער בשיתוף איגוד האופניים בישראל, משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והיא משמשת, בין היתר, כאתר אימונים מקובל בקרב רוכבי אופני כביש.

מהדרך יוצאים שבילים ודרכי עפר, וכן “סינגלים” רבים, ואלה פופולריים בקרב רוכבי אופני הרים ואופנועי שטח.

ביער שוכן בית הקברות של כרמי יוסף.

יער המגינים שוכן בלב הארץ ממש, אך למרות זאת פוקדים אותו מטיילים מעטים יחסית.

לפיכך, הבילוי בו מעניק אווירה אינטימית למבקרים.

תיאטרון, אנדרטאות משונות ותצפיות

בתחילת הדרך ניצבת אנדרטה לזכרו של סמל אליעזר לייטנר, שנפל במלחמת יום הכיפורים בגולן.

האנדרטה עשויה מחלקים של רכב משוריין.

השביל ממשיך ועובר במעבה היער ולעתים בשוליו, צמוד לשדותיו המעובדים של מושב בקוע.

התחנה הבאה היא מצפה בקוע, הנקודה הגבוהה ביותר ביער (256 מטרים מעל פני הים).

קק”ל הציבה בראש הגבעה מגדל תצפית אש (המגדל סגור ואינו מיועד למטיילים).

סמוך למגדל צומח עץ דקל ולידו אנדרטה לזכרו של משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל.

תשעה סלעים המוצבים במקום מספרים על נקודות ציון בחייו של משה שרת.

בחורשה הצמודה לאנדרטה מתפתל שביל ובו פינות ישיבה מוצלות המנציחות את יונתן גוטהילף ויצחק משאט ז”ל, שנפלו במלחמת לבנון הראשונה.

קק”ל הציבה במקום פינות ישיבה ושולחנות פיקניק.

בנקודה מרכזית ביער, סמוך למצפה בקוע, ניצב גלעד “משבר לתקווה”, המנציח את זכרם של 436 ניצולי השואה שעלו ארצה ונפלו בקרבות מלחמת העצמאות.

חלקם נצר אחרון למשפחתם.

הגלעד, יצירתו של האמן ד”ר נתן סאס, בנוי משלושה סלעים גדולים העוטפים עץ זית.

שמות הנופלים חקוקים על הסלעים.

יהודה שטרנפלד, ניצול שואה שלחם במלחמת העצמאות, הוא שיזם את הקמת האנדרטה, המשקיפה על הרי יהודה ועמק איילון.

מול אנדרטת “משבר לתקווה” הקימה קק”ל חניון ותאטרון פתוח לזכרו של רס”ן אסף אסולין הי”ד, שנפל בקסבה של שכם במבצע “חומת מגן” (אפריל 2002).

התאטרון, הבנוי כחצי גורן עגולה, הוא חלון לנוף המשקיף עמק איילון.

ביער המגינים ישנם עוד שפע של אתרי הנצחה, חלקם ליחידים וחלקם קבוצתיים.

 

 

מומלץ להמשיך לשוטט בין שבילי היער ולפגוש באתרי הנצחה נוספים.

אחד מהם מוקדש לסגן יורם לצ’טר ז”ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים.

האנדרטה לזכרו עשויה בצורת מגילת קלף ועליה חקוקות מילות השיר “ראי אדמה” לשאול טשרניחובסקי: “ראי אדמה, כי היינו בזבזנים עד מאוד…”

אנדרטה נוספת מוקדשת לזכרו של טייס חיל האוויר רס”ן אדי שדה, שנהרג בתאונת מטוס.

בפינת הנצחה לזכרו של סרן זיו ברגור מרמת השרון, רשום ציטוט מיומנו: “אינני נמצא בעולמנו על מנת לשמור על חיי אלא כדי להגן על נפש הזולת”.

קבוצת חברים לנשק בחרו להניח שלד של זחל”ם לזכרם של 15 לוחמי פלוגת חרמ”ש מגדוד 213 מחטיבת 217 שנפלו במלחמת יום הכיפורים.

ותיקי פלוגת החרמ”ש “סימור” ממשיכים לתחזק את הזחל”מ ואת הספסלים והשולחנות שבמקום.

האנדרטה המכונפת- אנדרטת המטוס

בכניסה המזרחית אל יער המגינים מכיוון צומת נחשון נמצאת “אנדרטת המטוס”.

אנשי חיל האוויר הנציחו את חבריהם בהצבת שלד שלם של מטוס תובלה מסוג נורד.

למטוס ניתן להגיע גם היישר מכביש מס’ 3 (הבאים מכיוון צומת לטרון יפנו כ-400 מ’ לפני צומת נחשון על פי השילוט המכוון ליער המגינים).

המטוס נמצא סמוך לכניסה, בצד שמאל, בין העצים.

 

אל תחום גזר

בהמשך הדרך העולה מבית העלמין של היישוב כרמי יוסף, סמוך לצומת הדרכים המובילה למצפה בקוע, בין עצי האורן, ישנו סלע שעליו חרוט בעברית הכיתוב “תחום גזר” והמילה “אלקיוס” (אלחנן) באותיות יווניות.

נראה כי הסלע בא לציין את שמו של בעל הקרקע ששכנה בגבול עם העיר גזר.

נראה כי הכתובת נכתבה בתקופה החשמונאית (המאה ה-2 לפני הספירה).

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!