הפנינים הנסתרות של חיפה

אשמח את תשתפו את חבריכם:

חיפה – צדיקים והיסטוריה בין הכרמל והים

הפנינים הנסתרות של חיפה לא מוכרות לכולם אך כדאי להכיר.

חיפה היא העיר השלישית בגודלה בישראל, בעלת אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית.

חיפה היא מרכז תחבורתי ותעשייתי חשוב ומשפיע על כל מדינת ישראל ואחד ממרכזי הסחר הימי של ישראל.

מראשית ימיה, עוד מהתקופה הכנענית, הייתה עיר נמל.

גם במאה ה-21, אחד מסמלי העיר הוא נמל חיפה, שהוא אחד משני נמלי המסחר הגדולים של ישראל, יחד עם נמל אשדוד.

העיר נחשבת לבירת הצפון.

הטופוגרפיה של חיפה מגוונת – העיר משתרעת על פני אזורים מישוריים לאורך חוף הים התיכון (חלקם קרקעית ים שיובשה),

על שיפוליו הצפוניים והמערביים של הר הכרמל וכן על שטחים נרחבים בפסגות ההר.

עקב כך בחרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לציין את הגובה הממוצע של חיפה מעל פני הים בשני מספרים:

5 (גובהו הממוצע של החלק על שפת הים) ו-380 (גובהו הממוצע של החלק שעל הכרמל).

לגיוון הטופוגרפי הזה מצטרף גם מפרץ חיפה שהעיר יושבת בדרומו, המתאפיין ברוחות מתונות הודות להסתרה על ידי רכס הכרמל.

נחל קישון זורם בעמק זבולון ממזרח לעיר ונשפך אל מימי המפרץ לא רחוק מהעיר התחתית.

מערב, בולט אל תוך המים חצי האי כף הכרמל. הטופוגרפיה של העיר ייחודית בארץ בשל הסמיכות בין הר וחוף הים.

המפרץ שלחופו היא שוכנת הוא המפרץ הטבעי היחיד לאורך חוף הים התיכון הישראלי.

מערת אליהו- המערה הקדושה

לפי המסורת העממית, במערה בכרמל ככל הנראה כיום חיפה הסתתר אליהו הנביא בהימלטו מפני אחאב מלך ישראל, בימי נדודיו בהר הכרמל.

מערת אליהו קדושה לשלוש הדתות ולדת הדרוזית ומהווה אתר ביקור פופולרי.

יהודים נהגו לתלות פרוכות על הקיר הדרומי, שבו קיים שקע, בדומה למיקום ארון הקודש.

בקירות המערה נוהגים להטמין פתקאות. מחוץ למערה נוהגים להדליק נרות ולהתפלל לשלום חולים, לזיווגים ולפרי בטן, כמקובל במקומות קדושים.

המוסלמים קוראים למקום הזה בשם “אל חאדר”. זהו כינויו של אליהו הנביא ופירושו בערבית: ירוק, כי “אליהו חי וירוק תמיד במסורת העממית”.

הערבים-הנוצרים קוראים לו בשם מאר אליאס ולהר הכרמל “ג’בל מאר אליאס” – הר הקדוש אליהו.

הנוצרים האירופאיים קוראים למערת אליהו “מדרש הנביאים”.

המקור לכך היא ההנחה כי המערה הגדולה שימשה כבית המדרש לתלמידיו של אליהו הנביא כאשר ברח מאחאב מלך ישראל.

בראשית המאה ה-17 ניסו נזירים כרמליתיים, באישור השלטונות העות’מאנים, להתיישב באזור המערה,

אולם בשל התנגדות המוסלמים המקומיים התיישבו הנזירים במעלה ההר, וקידשו את המערה המצויה כיום בשטח מנזר סטלה מאריס בעיר חיפה (כרמל צרפתי).

לפי אמונה עממית, השהות במערת אליהו יכולה לרפא “חולי רוח”.

בימים עברו נהגו להביא למערה אנשים שנחשדו כחולי רוח ופגועי נפש ממקומות רחוקים,

ולהשאירם במערה ימים אחדים בתקווה שה”שטן” יצא מהם והם יוכלו להתרפא בזכות אליהו הנביא.

הביקור במערה כונה בשם “הזיארה של חיפה” (זיארה- עלייה לרגל).

בימי הביניים נהגו עולי רגל יהודים לבקר במערת אליהו ויש תיאורים של מבקרים יהודים שעלו לרגל למערה.

במערה לפי דיווח מהמאה ה-19, הייתה קיימת הילולה בל”ג בעומר. בהילולה זו היו מגיעים יהודים ספרדים ברובם, ומעט אשכנזים להילולה.

על קירות המערה יש חריטות של מנורת שבעת הקנים, ובנוסף נמצאה כתובת במערה בעברית “יצחק בן קומה”.

בת גלים- הסוד השמור על חוף ימה של חיפה

בת גלים, הבנויה על חצי-האי הידוע ככף-הכרמל, תחומה בין שדרות ההגנה לבין חוף הים, ובתחומה עוברת מסילת החוף של רכבת ישראל.

השכונה היא משכנם של מוסדות ציבור חשובים כמו בית החולים רמב”ם,

בית הספר לרפואה של הטכניון ובסיס ההדרכה של חיל הים, ולאורך חופה המערבי נמתחת טיילת, שבקצה ישנה תחנה של רכבל חיפה,

רכבל המקשר את החוף בשלישיית קרונות כדוריים לראש ההר שמעליו בסטלה מאריס.

השכונה נמנית עם שכונות הגרעין הוותיקות של חיפה היהודית המודרנית.

היא תוכננה בידי האדריכל היהודי-גרמני הנודע ריכרד קאופמן בשנת 1921 ע”פ הסגנון האדריכלי שנודע כ”עיר גנים”.

לפי עקרונות עיר הגנים ובתיה הראשונים הם מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 – ימי העלייה השלישית.

השכונה התפתחה מאוד בימי העלייה החמישית. בשנות ה-30, ועד היום שולט בחלקה הוותיק קו בנייה נמוך, כשרבים מבתיה מוקפים עצי פרי.

שם השכונה ניתן לה על ידי מרים ניר-רפאלקס ,אשתו של פנחס כהן, ממייסדי השכונה.

על מייסדי השכונה נמנה גם יעקב כספי, מחלוצי הספנות העברית. מקור שם השכונה הוא פסוק מספר ישעיהו: “צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים” (י’, ל).

מבנים היסטורים מעניינים

בשכונה ישנם מספר מבנים היסטוריים מעניינים כמו מנזר הכרמליתיות הישן – מנזר שהוקם ב-1892 על ידי שלוש נזירות כרמליתיות מצרפת שהגיעו לחיפה בשנת 1882.

בהמשך, במהלך מלחמת העולם הראשונה, גירשו העות’מאנים את הנזירות מארץ ישראל,

והן שבו אליה והקימו מחדש את מנזר גבירתנו של הכרמל בשנת 1936 על פסגת הכרמל ברחוב טשרניחובסקי שבכרמל הצרפתי.

מבנה המנזר נמצא בתחומי בית החולים רמב”ם ומשמש אותו.

עוד מבנה היסטורי מפורסם בשכונה הוא טחנת הרוח הטמפלרית

אחת משתי הטחנות שהוקמו על ידי המתיישבים הטמפלרים שהגיעו מגרמניה לעיר חיפה (טחנה נוספת שכנה בתחומי המושבה הגרמנית בעיר).

הטחנה הוקמה בשנת 1874 והייתה המבנה הראשון בתחומי בת גלים של היום.

בראשיתה פעלה באמצעות הרוח וכ-10 שנים מאוחר יותר הוסבה להפעלה על ידי מנוע קיטור.

מבנה הטחנה נמצא ברחוב העלייה השנייה 22, ומשנת 1977 הפך למקום מגורי הפסל פיני ויינברג.

קזינו בת גלים – מבנה ששימש לפעילות קהילה ופנאי החל משנות ה-30 של המאה ה-20.

המבנה המקורי (שנהרס במהלך השנים ובמקומו ניצב שלד בטון הדומה למבנה המקורי) היה חלק ממכלול שלם שכלל אולם נשפים,

מסעדה מפוארת, בריכת שחייה אולימפית וחוף ים מוסדר.

המבנה שוכן במפגש הרחובות שדרות בת גלים ורציף אהרון רוזנפלד/רציף פנחס מרגולין.

קבר רבי אבדימי דמן- הצדיק של חיפה

בשכונת בת גלים בחיפה, בבית הקברות הישן של חיפה נמצאו קברו של האמוראי הידוע כרבי אבדימי בן דמן.

רבי אבדימי דמִן חיפה (רבי אבדימי מהעיר חיפה) היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל. הוא ידוע גם בשמות: רב דימי דמן חיפה או רבי אבדיא דחיפה.

כמה ממאמריו ההלכתיים והאגדתיים נזכרו במדרשים השונים ובתלמוד.

אין הרבה פרטים על קורות חייו, מלבד זה שהתגורר בחיפה ובעיקר פסק בהלכות עירובין.

ציון קברו מזוהה בבית העלמין היהודי הישן של חיפה בבת גלים והוא אחד השרידים מעברה היהודי הקדום של העיר.

עולי רגל ונוסעים שונים מתקופת ימי הביניים אשר פקדו את חיפה ציינו את קברו של רבי אבדימי.

גם כיום פוקדים רבים את ציון קברו, שהפך למוקד עלייה לרגל מכל רחבי הארץ.

פארק הכט- ריאה ירוקה על חוף ימה של חיפה

פארק הכט הוא פרק מטופח וחדש יחסית על חוף ימה של חיפה המנצל רצועה צרה בין מסילת הרכבת לכביש החוף, הנמצא בין תל שקמונה ולגן הלאומי תל שקמונה.

בעבר הוא היה שטח מוזנח אך והפך לריאה ירוקה של חיפה ובו מתקני ספורט, כרי דשא ושפע של פינות ישיבה. ניתן לבצע פה מסלול מעגלי באורך של 4 ק”מ.

העיצוב של הפארק משלב את ואדיות הנחלים כחלק מהפארק.

חוף הים כאן סלעי ואינו מתאים לרחצה, ועד להקמתו בשנים האחרונות של פארק הכט הסמוך, האזור נתפס כ”חצר האחורית” של העיר הסמוכה.

ברצועת החוף ניתן לפגוש מגוון צמחי בר, וביניהם גם צמחי חוף כגון עדעד כחול ופרגה צהובה,

וגם צמחים המאפיינים אזורי פעילות אדם כגון חרצית עטורה היוצרת כאן מרבדי פריחה עונתיים בקרבת הים.

בין הצמחים הנדירים ניתן לפגוש כאן בחודש פברואר מין צנוע ממשפחת המצליבים, העונה לשם “מחרוזת קשתית” וגדל בארץ רק בחופי הכרמל והגליל המערבי.

כאן שכנה עיר נמל קדומה בה ישבו פיניקים ועסקו במסחר ימי.

בתל התגלו עשרות רצפות פסיפס מהתקופה הביזנטית שהיו בוילה שנחשפה כאן בחפירות ארכיאולוגיות ושחלקן מוצגות במוזיאון הימי הלאומי בחיפה.

פסיפסים אחדים נמצאים באתרם, בתהליכי שיקום והנגשה לציבור, אך המבקרים מתבקשים להימנע מלסטות משבילי ההליכה בשטח.

המקום הוכרז כגן לאומי הפתוח לציבור ללא תשלום.

לעוד טיולים בחיפה לחץ כאן
לסיורים בחיפה לחץ כאן

אשמח את תשתפו את חבריכם:

2 תגובות

  1. לגילי שלום טחנת הקמח השניה לא היתה במושבה הגרמנית בחיפה אלא ליד המכון האוצאנוגרפי-ראי מפת ג’קוטן. באחד ממצגותיך באינטרנט
    שאינני מוצא,ספרת על קברי צדיקים שיהודים פקדו ,לפני מאות שנים,ואינני מדבר על בית הקברות הישן.אולי תוכלי לשלוח לי קטע זה מסיור או מצגת שהכנת. בתודה מראש יובל מנטל חבר העמותה לתולדות חיפה 04-8111853 juvalmantel@gmail.com

    1. היי יובל אני חברה בעמותה, אבל המאמרים שאני כותבת לקוחים ממקורות שונים שאני עובדת איתם, הכתיבה אינה אקדמית ואיני עושה רשימה ביבליוגרפית לכל כתבה שאני מעלה, מתנצלת אבל אין לי כרגע סימוכין להפנות אותך. אלא תצטרך לסמוך על הכיתוב שלי.

      לגבי הטחנות – לקוח מספרו של יוסי בן ארצי – גוטליב שומאכר – מפות ותכניות לפיתוח חיפה, שם באחת התכניות מצוינת הטחנה עליה כתבתי. בהצלחה !

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!