ארגון ההגנה בשנות הארבעים

אשמח את תשתפו את חבריכם:

בשנות הארבעים ההנהגה של היישוב בארץ וארגון “ההגנה”, הצבא שבדרך של המדינה העתידית, היו צריך להתמודד עם שני אתגרים עצומים.

הראשון היה מלחמת העולם השניה והבחירות שעמדו בפני היישוב בעקבות “הספר הלבן” שהגביל את העלייה, מספר חודשים לפני שהמלחמה החלה.

השני היה הכנה לקונפליקט צבאי כולל נגד הכוחות הערביים, שהגיע בשנת 1948.

בואו נלמד על הארגון שהביא לנו את המדינה.

בעל ברית או אויב?

בליצקריג.

כך יקראו עיתונים לסגנון הלחימה הגרמני החדש – אגרוף השריון הדף את הפולנים מזרחה.

המורל שלהם נסדק תחת הפצצה אווירית של מטוסי שטוקה, שהפציצו אזרחים כחיילים ולא נתנו לצבא פולין לגבש חזית.

המלחמה הגדולה בתולדות האנושות החלה באירופה.

הרחק מאירופה, במזרח התיכון, בן גוריון וההנהגה היו צריכים לעשות חושבים.

האם להצטרף לבריטים ולתת כתף על מול האויב הנאצי או להמשיך להתנגד בכל דרך למדיניות המנדט?

הבחירה היתה “ללכת בין הטיפות” – “עלינו לעזור לאנגליה במלחמתה כאילו לא היה ספר לבן, ולעמוד כנגד הספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמה”.

פורטרט, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון.
צולם ב- ‏29 בפברואר 1960‏
פורטרט, ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון.  מקור

עוזרים לאנגליה

היישוב התנדב כולו, חוץ מהארגונים הפורשים, האצ”ל והלח”י, שבחרו להמשיך להיאבק בבריטים.

מה זאת אומרת התנדב כולו? מתוך חצי מיליון אנשי היישוב התפקדו מעל 136 אלף איש, חלקם רצו להתגייס לצבא הבריטי, וחלקם רצו להתגייס להגנת היישוב.

חלק מהמתנדבים הקימו את הפלמ”ח, שעליו דיברנו בחודש שעבר.

חלקם נשלחו לחו”ל.

אולי המפורסמים שבמתנדבים הם “צנחני היישוב”, קבוצה עלית של 37 יהודים ארצישראלים שנבחרו מתוך 240 מועמדים ונשלחו למשימות מאחורי קווי האויב באירופה הכבושה.

היישוב גם נתן להם משימה נוספת – לחדש קשר עם ניצולי שואה ולסייע להם.

כמובן, משימה מאחורי קווי האויב היא פעילות מסוכנת ביותר.

שבעה מתוך הצנחנים נתפסו ונרצחו על ידי הנאצים.

בארץ ראו בצנחנים גיבורים ממעלה ראשונה – על שמם נקראים מספר ישובים בארץ:

יד חנה על שם חנה סנש, נצר סרני על שם אנצו סרני ואלוני אבא על שם אבא ברדיצ’ב.

הם קבורים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

הקברים מסודרים בצורת האות “V”, סמל הניצחון.

יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה. ייחוס: Marco Plassio, Wikimedia Commons
יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה.
 Marco Plassio, Wikimedia Commons

ההגנה עומדים מול הספר הלבן

לצד שיתוף הפעולה, נמשכה העלייה הבלתי לגאלית לארץ.

ההעפלה הוטלה על “המוסד לעלייה ב'”, זרוע חשאית של ההגנה.

ב 50 הפלגות בזמן המלחמה הובאו לארץ יותר 50,000 יהודים.

לצד ההצלחות הרבות, היו גם כשלונות צורבים.

למשל, בנובמבר 1940, רצו הבריטים לגרש למעלה ממאות עולים שנתפסו.

הם הועלו על האונייה פַּאטְרִיָּה שעגנה בנמל חיפה.

ההגנה שלחה את אנשיה מיחידה לפעולות מיוחדות והתקינה חומר נפץ שהיה אמור ליצור פיצוץ קטן בדפנות הספינה ולמנוע ממנה להפליג.

התוצאה היתה שונה – הספינה שקעה בנמל ויותר ממאתיים עולים טבעו.

הם קבורים בבית הקברות היהודי בחוף הכרמל.

שרידי הפאטריה במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, 2009
שרידי הפאטריה במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, 2009
צילום:מוטי קרניאל

בסוף המלחמה, כשנראה שהבריטים הולכים להמשיך במדיניות אנטי-ציונית, חברה ההגנה לאצ”ל ולח”י ופעלה איתם נגד המנדט.

את “ליל הגשרים” הזכרנו קודם, במאמר על הפלמ”ח.

אבל היו גם התקפות אחרות, כדוגמת “ליל המשטרות”, בו הותקפו מעוזי משטרת המנדט בארץ, אחת מתחנות המשטרה היא מצודת טגארט בין שפרעם לקרית אתא.

הבריטים הגיבו לפעולות נועזות אלו במעצרים המוניים הזכורים בשם “השבת השחורה”.

חיילים בריטיים מחפשים אחר סליק ההגנה בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה
חיילים בריטיים מחפשים אחר סליק ההגנה בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה. מקור

הישורת האחרונה

לקראת 1948, ההגנה חילקה את המדינה לאזורי פיקוד שונים ואת אנשיה לשניים – חיל המשמר, להגנה סטטית על ישובים וחיל השדה (חי”ש), לפעולות שדורשות תמרונים בשטח.

שתי חטיבות סדירות שעדיין פעילות בצה”ל החלו את דרכן בחטיבות בחי”ש – גולני וגבעתי.

מוזיאון חטיבת גולני נמצא במחלף גולני, בצפון הארץ ובית חטיבת גבעתי נמצא במצודת יואב.

מצודת טגארט הייתה מצודה נוספת בין אשקלון לקריית גת.

המצודה נכבשה אחרי שמונה ניסיונות מידי המצרים במלחמת העצמאות.

מצודת יואב
משטרת עיראק סווידאן היא מצודה החולשת על צומת דרכים מרכזי בדרום מדינת ישראל, על כביש 35, ליד שדה יואב. המצודה ידועה בלחימה הקשה שנדרשה לשם כיבושה במהלך מלחמת העצמאות. לאחר כיבושה נקראה המצודה “מצודת יואב”.
צילום: Jack.confort

מחלקת המודיעין של ההגנה, ש”י (שירות ידיעות) עסקה בבניית תיקים לכל ישוב ערבי.

כך, למשל, נשמר מסמך מרתק בו נרשמו כל בתי הקפה הערביים של חיפה, עם רישום מדוקדק של בעליהם, השתייכות פוליטית או פלילית ועוד.

בשנת 1946, מחלקת הטייס של הפלמ”ח עזרה למיפוי הישובים כשצילמה צילומי אוויר.

סוג א –  בתי הקפה המהווים מקום ריכוז של פעילים בעבר ובהווה
סוג א – בתי הקפה המהווים מקום ריכוז של פעילים בעבר ובהווה. מקור

כמובן, בלי נשק אין צבא.

הנהגת היישוב הבינה זאת היטב ועשתה כל שביכולתה להבריח נשק לארץ – וגם על מנת לטפח ייצור מקומי של נשק.

על ייצור, הברחה והחבאת הנשק בסליקים ברחבי הארץ – תוכלו לקרוא עוד באחד המאמרים הנוספים שייצאו החודש.

ב-29 בנובמבר 1947 התקבלה תוכנית החלוקה על ידי העצרת הכללית של האו”ם.

התגובה הערבית היתה לשלול את הצעת הפשרה ולהתחיל להתכונן למלחמה.

באותו הזמן, החלו כוחות בלתי סדירים לצאת מישובים ערבים ולאיים על דרכי גישה לקיבוצים ומושבים מבודדים.

המערכה החלה לפני שעזבו הבריטים.

כאן אסיים, הפעם, אבל לא בלי להמליץ על ביקור במוזיאון ההגנה בתל אביב.

כאן תוכלו לראות תצוגות מרתקות על הארגון, לצד שני חדרים שהשתמרו במצבם המקורי משנות הארבעים.

 בית אליהו גולומב-מוזיאון "ההגנה"
בית אליהו גולומב-מוזיאון “ההגנה”
צילום:ד”ר אבישי טייכר

נתראה בקרוב!

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

*

Call Now Buttonהתקשר כעת!