מושבה גרמנים ורפאים בירושלים

אשמח את תשתפו את חבריכם:

מושבה גרמנית בירושלים

כך הכל התחיל – הגרמנים באים

ה מושבה הגרמנית בירושלים הוקמה בשנת 1873 על ידי גרמנים מהזרם הטמפלרי בנצרות.

היא אחת משמונה מושבות שהם ייסדו ברחבי הארץ.

הטמפלרים האמינו שהתיישבות בארץ ישראל, הלוא היא ארץ הקודש – תזרז את חזרתו של ישו.

סטייל ואדריכלות במושבה הגרמנית

המבנים אמנם נבנו בסגנון כפרי גרמני אך מחומרים מקומיים כמו אבן ירושלמית ולא מעץ ומלבנים.

אך ניתן לראות את הארכיטקטורה האירופאיות בגגות הרעפים ובקומתם הנמוכה של הבתים  (חד קומתיים או שתי קומות לכל היותר).

הבתים הטמפלרים המקוריים נבנו לתלפיות ועדיין משמשים את תושבי האזור.

חיי הקהילה

כמו במושבות הגרמניות ברחבי הארץ, גם כאן התמקדו החיים של הקהילה הטמפלרית סביב בית העם.

מבנה דו-קומתי זה שימש ככנסייה לתפילות של קהילה דתית זו, אבל גם לפעילות תרבותית ופוליטית.

במקום התקיימו ישיבות של מועצת הזקנים של הטמפלרים לצד קונצרטים, לדוגמה.

ילדי הקהילה למדו (בגרמנית, כמובן) בליצאום – בית ספר שלימד את כיתות א’ – עד י’ ומשך אליו ילדים ממושבות אחרות ובהמשך – גם ילדים גרמנים אחרים בירושלים.

מבנה הרב-קומות הוא אחד הגבוהים והמרשימים באזור ובולט באבני הגג המדורגות שלו.

הקהילה שינתה פניה

הקהילה התפתחה עם השנים.

אחת הדוגמאות היא בית המרזח המקומי שנפתח ע”י אוגוסט לנדהולט ואשתו, דור שני למתיישבים הטמפלרים, שנולדו בארץ.

דור זה היה פחות דתי ופחות נכון לחקלאות ותעשייה קשה ומפרכת.

כך הפך בנו של יצרן יין ובירה לסוחר והקים את אחד משני בתי המרזח הירושלמים שפעלו באותה התקופה.

הוא פרסם את עצמו כגן-מסעדה שמגיש יין ובירה “מהמושבות הגרמניות והעבריות” ומציע גם “שולחנים למשחק כדורים”.

זה היה הנוסח המקורי של המודעה:

גן –מסעדה

רחוקה רק ב’ דקים מתחנת מסילת הברזל.

הקהל הנכבד מתבקש לבוא למסעדתי הטובה, שבה יימצא כל מיני בירה –קרים כגליד וכל מיני יין, מהמושבות הגרמניות ומהמושבות העבריות, הקהל ימצא באולמי גם שולחנים למשחק כדורים .

יום יום אחרי הצהריים ובערב גינה.

גאורג קלרס. (צוטט במקור מאתר ‘טיולי’)

“קולנוע אוריינט” וגלגוליו

בית קולנוע שנפתח ב-1928 ויועד בעיקר לחיילים בריטים של המנדט.

הוא אחד המבנים היחידים שלא נבנו מאבן ירושלמית אלא בסגנון הארט-דקו המודרני.

הוא לא נחל הצלחה והוחרם בידי אנשי היישוב היהודי בגלל החרם של עסקי היהודים ע”י הנאצים.

נסיונו של בעל המקום למכור את העסק ליהודי הפך לשערורייה הקהילה הטמפלרית ולא עלה יפה.

סוף סיפור

למעשה, הרבה מצעירי הטמפלרים התרחקו מדת והושפעו מהתעמולה הנאצית דרך החינוך של מורים שבאו מגרמניה.

זה לא נעלם מעיניהם של השלטונות הבריטים, שהכריזו עליהם כאזרחי מדינת אויב, גירשו אותם לאוסטרליה והחרימו את רכושם.

לאחר קום המדינה, איכלסו עולים חדשים את הבתים הטמפלרים של השכונה.

שמה של השכונה הוסב באופן רשמי לשם ‘עמק רפאים’.

בשנות ה 60 וה 70 נבנו בתים חדשים בשכונה ללא כל מודעות סביבתית והתחשבות בסגנון הבנייה הייחודי של הטמפלרים אשר מאפיין את השכונה.

החל משנות ה 80 תוקן העוול וכל מבנה חדש שמוקם מאז שומר על הסגנון הטמפלרי.

בית העם או קולנוע

בית העם עדיין משמש ככנסייה – אבל עכשיו את הקהילה הארמנית.

למעשה, משנת 1949 ועד מלחמת ששת הימים הוא היה מאוד חשוב לקהילה שלא יכלה להתפלל בעיר העתיקה שהייתה בשליטה ירדנית.

הליצאום עמד נטוש זמן רב, אבל בשנת 2009 הוא שופץ אחד וכרגע משמש כחזית מלון “אוריינט” היוקרתי.

דווקא קולנוע “אוריינט” שינה את שמו מספר פעמים.

משנות הקמת המדינה הוא נקרא “קולנוע סמדר” והוא בית הקולנוע הפעיל הוותיק ביותר בירושלים.

תרבות ואוכל

ערוץ נחל רפאים מיובליו של נחל שורק.

כיום חלק מן המבנה האורבני של העיר, ומאוכלס בשכונות מגורים אחדות.

בפועל המושבה הגרמנית המקורית כוללת רק את הבתים בחלקו הצפוני של העמק.

החל משנות התשעים של המאה הקודמת קיבלה השכונה תנופה של התחדשות ונהייתה למרכז תרבות וחיי לילה.

יש המשווים אותה בתקופה ההיא לשינקין של ירושלים.

מקומות בולטים בסצנת הקולינריה וחיי הלילה של אז היו קפה קפית שהחל את דרכו בשנת 1987 כקפה שכונתי והפך מאוחר יותר לרשת ארצית של בתי קפה.

אותו הדבר בדיוק אירע עם קפה הלל שלמרות הפיגוע שאירע בו בשנת 2003 המשיך לפעול והתרחב לכדי רשת ארצית של בתי קפה שחלקם ממשיכים לפעול עד עצם היום הזה.

גם קולנוע סמדר שימש ומשמש כמרכז תרבותי של השכונה ומושך אליו צופי קולנוע מרחבי ירושלים והארץ כולה.

מדי יום שישי בקיץ מתרחש שוק האמנים והאיכרים שמלא בתיירים רבים.

סושי רחביה ופוקצ’ה בר הם שני מוסדות קולינריים אהובים שממשיכים לפעול כאן.

המרקם העירוני האטרקטיבי כיום

השכונה הפכה עם השנים למקום מגורים מבוקש בשל אופייה הפסטורלי והאירופאי ורוב תושביה נמנים על חתך סוציו אקונומי גבוה.

רבים מהם ממוצא אנגלוסקסי ויש הרבה תיירים שלנים בסביבה בבתי מלון או שרכשו דירות ובתי נופש בשכונה.

בשכונה פארק מטרופוליני “עמק רפאים” בשטח של כ-5,500 דונם לאורך ערוץ נחל רפאים באזור גן החיות התנ”כי, פארק ארוך ומלא פעילות מתחיל ממש בתחילת הכביש עם החציה של מסילת הרכבת, מתחם עין יעל בתשלום והזמנה מראש לסדנאות יצירה, פינות ישיבה עם משחקים עתיקים ואתגריים , גינות מוצלות ומשטחי גומי מיוחדים מבקבוקים ממוחזרים.

לעוד טיולים בירושלים לחץ כאן

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!