מכייפים בגליל

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כל כוח לאומי עולה נאלץ לקחת נשק בידיים, לעמוד מול אויביו, יהיו אשר יהיו, לשרטט קו בחול ולהכריז – “עד כאן! מפה לא ניסוג”.

זה מאמר על ארגון ‘השומר’, אנשיו ויישוביו.

תוכלו לבקר ולגעת בגבורות העבר בסיור בגליל התחתון.

נוטעים אילן ראשון

יישובים חקלאיים יהודים בתקופה העות’מאנית נאלצו להגן על עצמם לבד.

שלטונו של הסולטן היה רופס באיזורי הספר ועוין את התיישבות, בכל אופן.

בתחילת הדרך, שכרו הישובים שומרים מבני המקום, כדי להגן על ישובים מפני גניבות חקלאיות ובטחון אישי.

הארגון היהודי הראשון, בר גיורא, לשמירה הוקם ב-1907 והחליף את השומרים הצ’רקסים בחוות סג’רה.

ב-1909 הארגון התרחב ומאז נקראה ‘השומר’.

חוות סג’רה

קצת על חוות סג’רה (אילן בערבית) – זו הייתה נקודת הציון הפותחת בתולדות הציונות ואחריה באו עוד הרבה.

ההתיישבות הראשונה שצלחה במקום היתה בתמיכת חברת יק”א שרכשה אדמות באזור והקימה חווה, על-מנת להכשיר את העולים לעבודות חקלאיות.

כאן לראשונה הוקם ‘קולקטיב חקלאי’, מה שיהיה מוכר בעתיד כקיבוץ.

הפועלים היהודים הקימו כאן את ‘הסתדרות החורש’, מראשוני איגודי הפועלים וצעד ראשון בחיים הפוליטיים בארץ.

וכמובן, כמו שהזכרנו, כאן ובכפר תבור קמו והתחזקו ארגונים השמירה ‘בר גיורא’ ו’השומר’.

כאן עבדו ועסקו בשמירה אנשים ששמו את חותמם על ההיסטוריה כמו מניה שוחט, יוסף ויץ ודוד בן-גוריון.

אפשר לבקר באתר “חוות השומר” בתיאום עם הבסיס הצבאי שהאתר נמצא בשטחו ולראות את שער המושבה המרשים ואת “בית הפקידות” של פקידי יק”א שהיו אמונים על המושבה.

אלכסנדר זייד – פרש הנחושת הישראלי

אלכסנדר זייד היה אחד ממקימי הארגונים והפך, במידה רבה, לסמל השמירה ציונית.

הוא היה נתין של האימפריה הרוסית, בסיביר.

הוא היה, אולי, החלוץ המושלם – גבוה, חסון, עם נסיון חקלאי ותעשייתי.

בנוסף, הוא היה חלק בהתארגנות ההגנה העצמית בוילנה, לפני שעלה לארץ.

אביו היה יהודי מהפכן ואימו היתה מקהילת הסובוטניקים, עליהם נדבר בהמשך.

בארץ, אלכסנדר זייד עסק בחקלאות, שמירה והיה ארכיאולוג חובב.

פסלו הרכוב על סוסתו דוניה שומר על הכניסה לבית שערים – מערות קבורה יהודיות עתיקות שזייד גילה.

זייד נרצח סמוך לטבעון, בדרכו לישיבה של קיבוץ אלונים על ידי בדואים .

הפסל עשוי ברונזה ואלכסנדר ממשיך לאחוז בנשק.

ועכשיו בעברית

גלגול מאוחר יותר של חוות סג’רה היא מושב אילניה, שם עברי עם אותה המשמעות כמו השם הקודם.

במקום התיישבה קהילת הסובוטניקים –  רוסים נוצרים שהחלו למלא חלק ממצוות היהדות ולאחר מכן חלקם התגיירו.

הסובוטניקים היו מרקע חקלאי והיו לנכס להתיישבות.

בהמשך, המשפחות נטמעו בארץ ומספר אישים בארץ טענו לשורשים סובוטניקים, בהם יהושע סובול ורפאל איתן (רפול).

חלק מבתי המושבה עומדים גם היום, בהם משק פרוטופופוב (שמואלי).

עוד נקודה מעניינת במושבה היא המקווה, שנבנה על בסיס מערת קבורה עתיקה.

המקווה זכה למגוון רחב של שימושים, בהם דירה של אלכסנדר זייד ומפקדה קידמית של חטיבת גולני, בזמן הקרבות.

בית הספר של המושבה, שנבנה ב-1922, שימש גם הוא כעמדה צבאית בזמן מאורעות תרפ”ט.

מקום נוסף לבקר בו הוא מסעדת ‘מקום בסג’רה’, הממוקם בבית אבן עתיק שהוקם ב-1898.

משפחת דניאלי, מהעולים הראשונים, מנהלת את המקום ומציעה מטעמי בשרים, כולל פסיון ושליו.

הסטלינגרד של הגליל

בזמן מלחמת העצמאות, אילניה/סג’רה הייתה זירת קרבות קשים בין לוחמים מהכפרים הסמוכים ו”צבא ההצלה של קָאוַּקְגִ’י” לבין חטיבת גולני.

המושבה הייתה מכותרת משלושה צדדים וחיילים רבים נפלו בניסיון לפרוץ את הכיתור.

מטוסים ישראלים הפציצו עמדות ערביות ונענו בפשיטות אוויר של חיל האוויר העיראקי והאויב הסתער בסיוע שריוניות, אך נהדף.

מהלך הקרב התהפך אחרי שבמתקפת נגד, מבצע ‘דקל’, כבשו הכוחות הישראלים את כפרי הסביבה ופרצו את הדרך לנצרת.

חיילי גולני שנפלו במלחמת העצמאות ומערכות ישראל אחרות מונצחים במוזיאון גולני, לא רחוק מהמושבה.

באתר ההגנה מוזכר שבזמנו קראו למערכה ‘הסטלינגרד של הגליל’, אולי כבדיחה שחורה.

הקשת בקצה בית קשת

יישוב צעיר יותר, אבל מעניין לא פחות הוא קיבוץ בית קשת הסמוך, שהוקם בשנת 1944 ע”י אנשי פלמ”ח.

זהו הישוב הראשון שהוקם כך.

אליהם הצטרפו בעת ההקמה בוגרי המחנות העולים ובוגרי בית הספר החקלאי כדורי.

הישוב היה זירה של קרב אחר במלחמת העצמאות – קרב בית הקשת.

דרכי הגעה לישוב והיישוב עצמו היו חשופים למתקפות מכיוון שכניהם הערבים, במיוחד בדואים משבט ערב א זביח, עוד מימי המנדט.

כוחות ישראלים הגיבו בהתקפות נגד, דבר שגרר מעשי נקם וחוזר חלילה.

ב-16 במרץ 1948 יצאה מבית קשת כיתה של שמונה סיירים בפיקודו של עלי בן צבי (בנו של הנשיא לעתיד יצחק בן-צבי) לסייר בגבעת שהב ונפלו במארב של ערב א זביח.

אחרון הלוחמים ששרדו הגיע לשער הישוב ונפל מת.

הצריף שבו התגורר יצחק בן-צבי פורק והועבר ממרחביה לבית קשת, על-מנת לשמש בית תרבות לזכר בנו עלי בן צבי.

הצריף שופץ בשנות ה-2000 ושווה ביקור.

אוהבי הטבע שבינכם בוודאי יקפצו על ההזדמנות לבקר בשמורת אלוני בית קשת, חורש אלונים ארצישראלי טבעי, ולשבת לפיקניק תחת אלוני תבור.

עין שרונה

לפני שאשלח אתכם לדרככם,

ככל הנראה הגעתם לאזור ביום יחסית חם.

בכל זאת יום טיול.

לכל אחד יש בראש מעיין מדהים ביום חם וריק מאנשים.

מקום שבו אפשר להרגיע את הראש ולהצטנן אחרי יום טיול חם.

לתענוג הזה אני מציעה לכם את עין שרונה שעבר שיפוץ לא מזמן.

המקום מדהים ומצריך הליכה קצרה מהאוטו מוצל ומתאים לשכשוך.

זהו להפעם.

צריך רק להתארגן על המקל, התרמיל ולצאת לבקר את רגבי האדמה שעליהם נפלו גיבורינו.

לעוד טיולים באזור לחץ כאן

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!