יער חולדה – יער חוזה מדינת היהודים

אשמח את תשתפו את חבריכם:

בנימין זאב הרצל

יער חולדה ננטע בעקבות מותו של חוזה מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל בשנת 1904, וכן הוקם במרכזו של היער בית המנציח אותו.

בזכות מה שהחל בחולדה נולד מפעל הייעור של קק”ל והנוף הירוק נעשה מובן מאליו לכולנו עד היום.

במלאת יובל שנים למדינת ישראל הוחלט לשקם 50 אתרים היסטוריים, ובהם בית הרצל.

השיקום בוצע בסיוע ידידי קק”ל בארה”ב ובקנדה ובשיתוף רשות הטבע והגנים והמועצה לשימור אתרים,

וכלל הקמת מיצגים המתארים פרקים בתולדות האתר ותצוגה בבית הרצל ושיקום האנדרטה לזכר אפרים צ’יזיק שנפל על הגנתו במאורעות תרפ”ט.

מדובר במסלול יפה המתאים למשפחות וכן מותאם לאנשים בעלי מוגבלויות.

אורך המסלול: כ-3 ק”מ, אם הולכים בשדרת הוושינגטוניות מוסיפים עוד כקילומטר לכל כיוון.

תלאות וקרבות יער חולדה

בשנת 1904,בעקבות מותו של בנימין זאב הרצל, החליטה קרן קיימת לישראל על מפעל “תרומת עצי זית”

קרן שתאסוף כספים לטובת רכישת נחלות קרקע ונטיעת עצי זיתים.

לרשות הקרן הועמדו אדמות חולדה, שהוקדשו לנטיעת כרמי זיתים לזכר הרצל.

ב-1905 רכש בנק אנגלו-פלשתינה כ-2000 דונם מאדמות חולדה הערבית למען ההנהלה הציונית.

שנתיים אחר כך נוסדה במקום חווה חקלאית, שבשדותיה הוכשרו צעירים יהודים לעבודת האדמה.

בשנת 1909 נבנה בחווה “בית הרצל” – בית מידות מפואר ששכנו בו מנהל החווה והפועלים.

בחצר הבית הוקמה בריכת מים, ששרידיה ניכרים גם כיום.

החווה נוהלה על ידי האגרונום לואי בריש, שהתגורר בגפו בקומה השנייה של הבית כאשר הפועלים התגוררו בקומת המרתף הצפופה למדי.

חוסר ניסיון ומיעוט ידע על תנאי האזור הקשו על עבודת הנטיעות.

מתוך 12,000 שתילי הזית יער חולדה, נקלטו רק 3000, האווירה הייתה לא טובה ובעוכריה, והיחסים בין המנהל לפועלים לא הבטיחו טובות.

מחליפו של האגרונום לואי בריש, האגרונום יצחק וילקנסקי, גרם לחוות חולדה לשנות את פניה והפכה לחוות לימוד.

לכרמי הזיתים נוספו עצי בוסתן, חורש ויער, וביניהם שיטים, אורנים, שקדים, ברושים וחרובים, יחד עם רפת, לול, שדות פלחה ותעשייה חקלאית שהפכו את המקום למשק מעורב.

במלחמת העולם הראשונה (1914-1918) נאלצו אנשי החווה לנטוש את המקום,

אך פועלים אחדים נשלחו כדי לשמור על המקום והודות להם ניצלו העצים הצעירים מכליה.

בתום המלחמה התיישבו בחולדה קבוצות של חלוצים שהביאו עימם את רעיון הייעור לשם  כיסוי שטחים.

ביער ניטעו בעיקר אורנים, שהשתלבו בהצלחה במרקם הטבעי במקום וצמחו יפה.

הקבוצות שהו בחולדה פרקי זמן שונים, במהלכם קיבלו הכשרה מקצועית וטיפחו את החווה וענפי החקלאות והייעור שבה.

מאורעות תרפ”ט

מאורעות הדמים ששטפו את הארץ בקיץ של שנת תרפ”ט (1929) הגיעו גם לחווה המבודדת.

הערבים פעלו לפגיעה בהישגי ההתיישבות העברית ותקפו יהודים במקומות רבים בארץ.

תקופה זו ידועה בשם “מאורעות תרפ”ט”.

המכה הקשה מצאה יישובים רבים בלתי מוכנים.

133 יהודים נהרגו בפרעות, בעיקר בני “היישוב הישן”.

נקודות אחדות אף ננטשו מתושביהן.

בחולדה השתלשלו האירועים בצורה אחרת.

דווקא כאן, בנקודה מבודדת לחלוטין, החזיקו מעמד 20 צעירים ולא נכנעו למאות פורעים שעלו על המקום.

התוקפים הציתו את היער ואת הגורן, אך המגנים מנעו את החדירה לחצר.

בקרב נהרג אפרים צ’יזיק, מפקד חולדה ואחיה של שרה צ’יזיק, שנפלה על הגנת תל חי.

בליל כ”ח באב עמדו מגיני חולדה מול התקפה קשה של ערביי הסביבה.

סיפורם הטראגי של האחים צ’יזיק מבטא את ההקרבה ואת המסירות של קומת החלוצים שבזכותם קם מפעל ההתיישבות בארץ ישראל.

שרה צ’יזיק נפלה בקרב על הגנת תל חי: אותו קרב שהפך לסמל של עמידת מעטים מול רבים.

אפרים הגיע לחולדה עם איש השומר לשעבר יעקב אברמזון ומצא במקום 16בחורים, שתי נשים ושני ילדים.

לאחר מכן הגיעו עוד כעשרים חברי ההגנה, שהחלו לבצר את המקום.

אולם, אלפי הפורעים מכפרי הסביבה שיתקו את החצר והבעירו את הגורן הגדולה.

המגינים נסוגו בזחילה אל בית הרצל, ואז נפגע ונהרג אפרים צ’יזיק, שניהל את הנסיגה.

או אז החל המצור על הבית .

בשעות הלילה הגיע למקום משמר של חיילים בריטיים שתבעו מהמגינים לעזוב את המקום.

בלית ברירה הם עזבו את החווה, שחרבה, והיער נשרף.

במשך כשנתיים שממה החווה שוב ועמדה בהריסותיה.

בשנת 1931 התיישבה בחולדה קבוצת חלוצים מתנועת “גורדוניה” שהגיעה מפולין והחלה בעבודות שיקום ונטיעות ביער השרוף, במטעי הפרי והזיתים ובשדות הפלחה.

בשנת 1937 עזבו אנשי “גורדוניה” את החווה ביער הרצל ויצאו להקים את קיבוץ חולדה בגבעה סמוכה,  שהייתה מקום נוח יותר להתיישבות והקמת משק חקלאי.

במלחמת העצמאות, עם חסימת הדרך לירושלים, היה קיבוץ חולדה לתחנת יציאה והתארגנות לפורצי הדרך לבירה.

בית הרצל

בית זה הוקם כבר בשנת 1909 כמשכן לקבוצות פועלים שעסקו בנטיעת “יער הרצל”.

מאוחר יותר הוקף המבנה בחומה, שהגנה על החצר.

בתחום החצר ניכרים שרידי מאגר מים מרובע.

המים הובאו לברכה על ידי עגלה רתומה לפרדה מבאר שחם, המרוחקת כ-300 מטרים מהבית.

כשחסמו הערבים את הדרך לבאר הובאו המים מקיבוץ נען.

לקראת יובל ה-50 למדינה גובשה תוכנית לשיקום 50 אתרים היסטוריים, ובהם בית הרצל.

קק”ל שיקמה את בית הרצל בתיאום עם רשות הטבע והגנים והמועצה לשיקום אתרים.

בצד השביל המוליך לבית מוצבים מיצגים המתארים פרקים בתולדות האתר.

בריכת המים

בשולי חורשת הזיתים נמצאת בריכת מים בנויה בטון וצורתה מעוגלת.

אפשר לעלות לגג הבריכה ולצפות בסביבה.

מבריכת המים שניצבת במקום הוזרמו מים ב”קו השילוח” – צינור שהונח במלחמת העצמאות לאורך דרך בורמה וסיפק מים לירושלים, לאחר שהקו הראשי לעיר נותק.

ליד הבריכה מוצב שריד מן הצינור המקורי.

כמות המים שזרמה בקו השילוח בראשיתו עלתה במעט על 100 מ”ק מים לשעה, וללא ספק הצילה את ירושלים.

המפעל זכה לשם “קו השילוח” על שם ניקבת השילוח בירושלים, מימי המלך חזקיהו (700 לפנה”ס לערך), ששרד את המצור האשורי בראשותו של המלך סנחריב.

אנדרטת חולדה

אנדרטת חולדה ניצבת על קברו של אפרים צ’יזיק, פסל אבן מעשה ידיה של הפסלת הנודעת בתיה לישנסקי.

הפסל מתאר שלוש דמויות: אפרים צ’יזיק, אחותו שרה צ’יזיק ודמות נוספת לזכר הנופלים במערכות ישראל.

המצבה מסמלת את עמידת היישובים העבריים במעשי האיבה מאז תל חי (מרץ 1920) ועד חולדה.

פסל משולבים כלי עבודה, המסמלים את הקשר של מגני היישוב לעבודת האדמה. האנדרטה הוצבה במקום בשנת 1937.

באר שחם

באר זו נחצבה באפיק נחל שחם, בשוליו של יער חולדה.

המים נשאבו מעומק 9 מטרים.

הבאר סיפקה מים לתושבי הכפר הערבי חולדה שחרב במלחמת העצמאות.

השם העברי משמר את צליל השם הערבי ביר א-שחמה, שפירושו: באר שמנה.

אנשי חולדה השתמשו בבאר תמורת תשלום שהגיע לאנשי הכפר.

ערבי עיוור העלה את המים מן הבאר בעזרת משאבה שהפעיל ברגליו ותושבי החווה הובילו אותם בחביות עץ אל מאגר המים משלהם.

מדי פעם בפעם, בעת מעשי איבה ומתיחות מנעו הערבים מאנשי חולדה לשאוב מים מן הבאר.

הבאר העמוקה

בשנת 1912 נעשה ניסיון למצוא מקור מים תחליפי לבאר שחם, כדי לבטל את התלות הקשה בערביי חולדה.

בצידו של נחל שחם נקדחה באר לעומק כ-180 מטרים.

הבאר הפיקה מים באיכות ירודה העשירים בגופרית .

נחל שחם הוא נחל אכזב, המזרים מים רק במשך זמן קצר, לאחר גשמים עזים במיוחד.

לאורכו צומחות משוכות פטל ונטועים עצי אקליפטוס.

המחצבה

בתקופת המרד הערבי הגדול בשנים  1936-1939 הושבתה אספקת האבן ממחצבות בבעלות ערבית.

חברת “סולל בונה” פיתחה בחולדה מחצבה כדי לספק חצץ לסלילת דרכים וכבישים.

מאוחר יותר ניצלו לוחמי ה”הגנה” את המחצבה לצורך אימוני ירי.

חורשת רחל

חורשת עצים זו ניטעה עוד בשנת 1931, בשנת מותה של המשוררת רחל ולזכרה.

שדרת הוושינגטוניות ומצפה טל – בסמוך לאנדרטת חולדה מתחילה את דרכה שדרה של עצי וושינגטוניה.

אפשר לנסוע בשדרה, אך מומלץ ביותר לצעוד בה,  שכן זו אחת השדרות המפוארות בישראל. אשר אורכה הוא כקילומטר.

כרמי הזית הישנים של חולדה פינו את מקומם למרחבים של כרמי גפנים, המשמשים את יקבי ברקן.

בקצה השדרה נמצא אתר הנצחה לזכרו של טל צמח הי”ד, בן קיבוץ חולדה, קצין צה”ל, אשר נהרג ב-2002 בעת שמחבלים תקפו את יחידתו בבקעת הירדן.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!