בית שמש הקדומה מוזכרת במקרא כנקודת גבול בין שבט דן לשבט יהודה. במקום, הייתה התיישבות נרחבת עוד מהתקופה הכנענית, וכפי שמרמז שמו של הישוב – קיימו פה פולחן אל השמש.
תל בית שמש הינו אתר ארכיאולוגי המשמר את שרידו של יישוב עתיק.
התל יושב במיקום אסטרטגי במיוחד וחולש על עמק שורק היפה שבו עבר ציר תנועה מרכזי בין הרי יהודה במזרח למישור החוף במערב.
נחל שורק היה הגבול הטבעי בין שבטי ישראל : יהודה, בנימין ודן.
התל מתנשא לגובה של 250 מטרים מעל פני הים, ושטחו הוא כ-30 דונם, ויושב בנקודה אסטרטגית במיוחד בין נחלים:
נחל שמש ממערב, ונחל שורק מצפון, דבר ששימש לאספקת מים קבועה לישוב, בנוסף התל מחובר לרכס ההרים מזרחית ממנו.
מהתל, ישנה תצפית יפה במיוחד על עמק נחל שורק, ובחודשי החורף והאביב, העמק ירוק כולו ומכוסה במרבדי פריחה צבעוניים של כלניות.
בהמשך, נקפוץ אל העיר הסמוכה והמודרנית בית שמש, אשר נושאת את שמו של התל.
בית שמש הקדומה מוזכרת במקרא כנקודת גבול בין שבט דן לשבט יהודה.
במקום, הייתה התיישבות נרחבת עוד מהתקופה הכנענית, וכפי שמרמז שמו של הישוב – קיימו פה פולחן אל השמש.
המקום היה מקום מושבה של האלה הכנענית שפש.
בתקופה זו, הישוב היה זניח יחסית והיה בצל ערי המדינה הגדולות של הסביבה– גזר וירושלים.
ממערב לתל, הייתה התיישבות פלישתית נרחבת.
לקראת סוף תקופת השופטים, נפל ארון הברית לידי הפלישתים ונלקח בשבי לאחר קרב אבן העזר.
במשך כל הזמן הזה, הפלישתים שסבלו ממגפות וצרות רבות תלו את הסיבה לכך בארון הברית ומחליטים לשלוח חזרה את ארון הברית לבני ישראל .
הם רותמים עגלה חדשה לשתי פרות שלא עלה עליהן חריש , שמו עליה את ארון הברית ואת כל כלי הזהב שנלקח יחד עם ארון הקודש ושילחו את השיירה מעקרון שמזוהה עם תל מקנה לבית שמש דרך נחל שורק.
כאשר הפלישתים מלווים את השיירה עד הגיעה לגבול בית שמש.
באותה העת, אנשי בית שמש היו עסוקים בקציר חיטים בעמק.
כאשר הבחינו בעגלה המתקרבת ועליה ארון הברית הם שמחו מאוד, הורידו את הארון וכלי הזהב מהעגלה , והעלו את הפרות עולה לה’.
החפירות הארכיאולוגיות בתל בית שמש החלו לראשונה ב-1911.
תחילה, התמקדו החפירות בחומות ובביצורי העיר.
בניית החומה מתוארכת לתקופה הכנענית, וחלקים ממנה נבנו מחדש בראשית תקופת ממלכת יהודה , ויש עדויות לכך במבנה השער הצפוני של העיר.
מתחת לשער, נחשפה תעלת מים שהחוקרים חשבו בעבר שהיא תעלת ניקוז אך מסתבר שהיא בעצם הייתה חלק ממפעל המים של העיר.
צילום: “רווח הפקות”
מפעל המים הגדול שנבנה בעיר הוא אחת מגולות הכותרת של התל.
היה מקור אספקת מים עיקרי לתושביה.
וממוקם בחלקו הצפוני של תל בית שמש.
מבנה מפעל המים מטויח בטיח חזק ועבה.
מבנה הכניסה למאגר מורכב מפיר מרובע ועמוק שבו מתפתלת מערכת מדרגות ומטויח בטיח חזק ועבה, חלק מהמדרגות בנויות וחלקן חצובות.
קירות התמך של מערכת המדרגות בנויים מאבני ענק מסותתות שמשקלן מאות קילוגרמים והצבתן הייתה אתגר הנדסי לבנאי המאגר.
הכניסה למאגר במדרגות תלולות המחייבות זהירות, ניתן להחליק שם בקלות. צורתו של המאגר היא כצורת צלב.
בנוסף, נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות שרידים של רובע מגורים ומספר בתים הבנויים לאורך סמטה צרה.
בקצה הצפוני של אזור המגורים, התגלו שרידים של מבנה גדול מאוד ומרשים , ממנו יציאה למספר חללים ובהם נמצאו תכשיטי זהב .
הדבר מעיד על השגשוג ומצבם הכלכלי האיתן של דיירי המקום .
ממצא חשוב נוסף הוא לוח אבן ועליו חרוט השם ” חנן ” בכתב עברי המתוארך לסוף המאה ה-10 לפנה”ס .
כתובת דומה על אוסטרקון שנמצאה בתל וכתובת נוספת שנמצאה בתל בטש מעידות לדעת החוקרים על קשר עם ” אילון בית חנן ” שכנראה היה ישוב באזור בית שמש בתקופת מלכות שלמה על ישראל .
בנוסף, התגלו שרידי בית בד שמתוארך למאה ה-8 לפנה”ס, כמו כן שרידים נוספים המעידים ובנוסף שרידים של סדנאות להכנת ברזל מהקדומות ביותר שהתגלו במזרח אגן הים התיכון , ראשי חץ ועוד.
שרידים אלו מייצגים את השלב שבו הברזל הפך למתכת לשימוש יום יומי לייצור כלי עבודה וכלי נשק .
חותם אבן שנמצא בחפירות בתל בית-שמש ועליו חרות אדם הנלחם בבעל חיים גדול, עשוי להיות העדות הקדומה ביותר לעלילות שמשון הגיבור מספר שופטים.
בימי דוד המלך, יושבה העיר מחדש והחלה להתפתח ולשגשג, ככל הנראה לאחר תקופה ארוכה בה הייתה נטושה, בעקבות כיבושה מחדש בידי שאול המלך מידי הפלשתים.
בימי שלמה המלך, הייתה בית שמש עיר מחוז בה ישב אחד מנציבי המלך.
העיר הקדומה של בית שמש נחרבה כליל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל שהחריב גם את בית המקדש במסגרת כיבושו את הארץ והעיר כמובן וירדה ממעמדה.
הישוב מוזכרת בתלמוד כמקום יישוב קטן וזניח.
בתקופה מאוחרת יותר, באמצע התקופה הביזנטית (המאה ה-5 לספירה), נבנה במקום מנזר נוצרי גדול.
בית שמש המודרנית החלה דרכה כמעברה בשם הר טוב והוקמה ב-6.12.1950 ונקראה על שם המושבה הסמוכה הר טוב שננטשה במלחמת העצמאות.
היום, נקראים על שמה של המושבה, רחוב בבית שמש וכן אזור התעשייה הסמוך.
בימיה הראשונים של בית שמש, גרו בה בעיקר עולים מרומניה, עדות המזרח וצפון אפריקה, ומאוחר יותר הגיעו אליה הרבה עולים מברית המועצות, אתיופיה, ומארה”ב.
בשנת 1952, עברה המעברה למצב של ישוב קבע וב-25 ביוני 1991, קיבלה בית שמש סוף סוף מעמד של עיר בישראל.
מאמצע שנות ה-90, עברו להתגורר בעיר אוכלוסייה גדולה של חרדים, וחיים בשכונות נפרדות משלהם.
כיום, מתגוררים בבית שמש קרוב ל-120 אלף בני אדם.
צילום: “רווח הפקות”
מוזיאון הטבע התנ”כי הינו מוסד תרבות ולימוד ייחודי.
במוזיאון, מוצגים מגוון עצום של בעלי חיים מכל המינים כגון יונקים, ציפורים, זוחלים ועוד, המוזכרים במקרא ובתלמוד.
במקום, ישנו מגוון ושילוב רחב של תערוכות שביניהם ניתן לראות אוסף של פוחלצים משלל מינים, גדולים וקטנים כאחד.
במקום ישנו גם מספר רב של פריטים ביולוגיים בעלי משמעות וחשיבות ליהדות.
הביקורים במוזיאון הינם במסגרת סיורים מודרכים חוויתיים בלבד, וקיימת אפשרות להתקרב ולגעת בבעלי החיים.
דרך הסיורים האינטראקטיביים הללו, המבקרים המוזיאון יוכלו ללמוד אודות חשיבות ומשמעות בעלי החיים בתקופת המקרא, ולהרחיב את ידיעותיהם בתולדות הטבע בארץ ישראל.
מדובר במבנה חדש יחסית שנחנך ונפתח לקהל המבקרים באפריל 2015.
המקום שוכן בצמוד למכללה הלאומית לשוטרים בסמוך לבית שמש.
בבית המורשת, מוצג לקהל סיפורה ותולדותיה של משטרת ישראל.
עוד החל מארגוני השמירה העברית של שלהי התקופה העות’מאנית ומשטרת המנדט הבריטי,
ומאוחר יותר, דרך הקמתה של משטרת ישראל לאחר קום המדינה ופעילותה לאורך השנים וכלה בתפקידיה של המשטרה כיום.
בית מורשת משטרת ישראל כולל מוצגים היסטוריים ייחודיים הקשורים לפעילות המשטרה לאורך ההיסטוריה, הדרכה מגוונת ואיכותית וכן פעולות מולטימדיה.
הביקור נעשה בתיאום מראש בלבד.
האתרים במסלול מתאימים במיוחד לקבוצות גימלאים
לעוד טיולים באזור לחצו כאן
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
כל סיפור טוב צריך גיבורים ונבלים, והסיפור ההיסטורי של העם היהודי אינו שונה כאן. במשבצת הגיבורים יש לנו דמויות כמו משה רבנו, דוד המלך ויוסף טרומפלדור – אנשים עם צדדים טובים ורעים שבסך הכל קידמו את...
זכרון יעקב עלייתה המטרה: זכרון יעקב לעתיד 1882 היא השנה שבה כמאה משפחות מרומניה מקבוצת “חובבי ציון” לוקחות את גורלם בידם ויוצאות לפלסטינה – ארץ הקודש. מטרתם, לעבוד את אדמתה בזיעת אפם ולבנות לעצמם בית ונחלה בארץ אבותיהם....
במספר מאמרים קודמים, כתבתי על נאות המדבר בנגב, אותם מקומות קסומים בין החולות. אבל מה אם בא לכם קצת חופש מהחום? קצת ירוק בעיניים או קצת שלג? משנת 1967, התשובה ברורה – הר החרמון בצפון רמת גולן -הנקודה...
