יער חולדה נמצא במיקום אטרקטיבי בין אזור המרכז לעיר ירושלים ביחד איתו ניתן לשלב אינספור מסלולים והוא מתאים לכל הגילאים.
היער והקיבוץ נקראים ע”ש הכפר הערבי חולדה שהתקיים עד 48.
בסימן ראשוניות כל תואר ראשון במדינה שלנו יוצר ויכוח רחב.
על תואר היער הראשון מתחרים יער חולדה, יער בן שמן ויער קריית ענבים.
6% מישראל מכוסה יערות.
חלק גדול מהיערות בישראל ניטעו על ידי קרן קיימת לישראל, ויער חולדה הינו בוודאות הראשון שניטע ע”י אנשי קק”ל.
מטרות הנטיעות השתנו ומשתנות עד היום.
בעבר, נטיעת היערות נבעה מצרכים בהולים כמו הגנה על שטחי קרקע נרחבים (החוק vעותמני), סימון גבולות ושימור הקרקע מפני סחף.
כיום, ליערות תפקידים מגוונים נוספים כמו שיפור איכות הסביבה (“ריאות ירוקות” במרחב העירוני), סיפוק צורכי נופש ובילוי ושמירה על הסביבה.
יער זה למשל מושלם לפיקניקים ופעילויות נוספות ואם נחזור בעוד כמה שעות יהיה לנו מזל אם “נתפוס” שולחן.
אדמות היער נרכשו בידי בנק אפ”ק בשנת 1905 לטובת יישוב וכעבור שנתיים פעילי קק”ל הקימו חווה, נטעו עצי זית להם קראו “יער הרצל” ובנו בית אבן מפואר.
הבניין יועד להנצחת בנימין זאב הרצל חוזה המדינה שהוא מיוזמי הקמת הקק”ל.
עד היום, “בית הרצל” משמש כמוזיאון לזכר בנימין זאב הרצל, שנפטר בטרם נרכשו אדמות חולדה, ומעולם לא ביקר כאן.
בשנות ה-30, הורחב יער הרצל ע”י נטיעת 2000 דונם עצי אורן שמהווים כיום את יער חולדה.
לואי בריש קיבל את תפקידו כמנהל החווה החקלאית שהוקמה במקום בזכות קשרים ו”פתק” ההמלצה שהביא בכיסו מאוטו ורבורג הבוטנאי הגרמני.
לארתור רופין, אשר עמד בראש המשרד הארץ ישראלי שהוא הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית,
לא היה נעים לסרב לורבורג, לכן קיבל אותו לעבודה – כך הדברים התנהלו מאז ומעולם.
בריש היטיב במלאכות הבית והיה סורג המון, הוא גר בקומה 2 בעוד העובדים נדחסו בקומה 1.
בריש כנראה פחות הבין בנטיעות ומתוך כ-12 אלף שתילים, רק רבע נקלטו.
בתום שנה רופין פיטר את בריש ושכר את שירותיו של האגרונום יצחק וילקנסקי, לימים ממייסדי מכון וולקני, שהוסיף לצד כרמי הזיתים עצי בוסתן, שקד, שיטים, ברושים וחרובים. הוא זרע שדות והקים רפת ולול.
בשנת 1929, אלפי פורעים ערבים טובחים בתושבי החווה ושורפים את מה שנקרה בדרכם,
התושבים מתפנים ונשארים 24 לוחמים כלואים בבית האבן, עד שהבריטים מגיעים ומפזרים את כולם תוך השארת הגופות בשטח.
שנה לאחר הקרב נאחזת במקום קבוצת צעירים חלוצים מפולין, “גורדוניה” שמה, ע”ש האינטלקטואל החילוני – העובד א”ד גורדון “הזקן”.
הבאר – באר בעומק של 9 מ’ סיפקה מים לתושבי הכפר הערבי חולדה,
היהודים ניסו גם הם למצוא מים וחפרו באר לעומק של כ-190 מ’ שהפיקה מים בריח גופרית באיכות ירודה,
לאורך השנים, קרסה הבאר לתוך עצמה והיום נותרו חשופים יסודות ובור בעומק מטר אחד לכל היותר.
זוכרים שבפרעות תרפ”ט הבריטים התערבו ופיזרו הפורעים הערבים?
מסתבר שהבריטים סירבו לאפשר ללוחמים לפנות איתם את גופתו של אפרים צ’יזיק במשך כמה ימים.
לאחר מכן, התארגנה קבוצת חברים בלוויית כוח בריטי וקברו אותו.
במשך 15 שנים לאחר תרפ”ט, היו מספרים שצ’יזיק היה מפקד ההגנה על חולדה, על מנת שלא לעורר את הבריטים לחפש את המפקד יעקב אברמסון בין הניצולים.
אפרים היה אחיה של שרה צ’יזיק שנהרגה בקרב על תל חי.
בשנת 37, הוצב מעל הקבר פסל “עבודה והגנה”, של בתיה לישנסקיי כאנדרטה לזכר המגינים, בה ניתן לזהות את אפרים, אחותו ואולי את בנימין מונטאר.
ישנו דמיון לאתר בתל חי בו יש אריה שואג המסמל מיתוס לאומי לפיו לא מוותרים על הבנוי, אלא נלחמים.
האירוניה היא שדווקא אחרי הקרב – תל חי ננטשה. בכניסה ליער חולדה ישנה חורשת תל חי ומכאן ההקשר.
באזור בית האבן נמצאת חורשת רחל שניטעה ב-1931, שנת מות רחל המשוררת ונקראה על שמה.
במלחמת העצמאות, שימש המקום כנקודת מוצא של הכוחות העבריים לאבטחת הקשר עם ירושלים.
חולדה מאוחר יותר שימשה בסיס יציאה לשיירות בחלק הראשון של מלחמת העצמאות.
באתר, נמצא בריכת מקורותת משנת 48 נבנתה בזמן המצור על ירושלים, הצינור כונה “קו השילוח” לזכר מפעלו של המלך חזקיהו.
תוואי הצינור עובר דרך בורמה ושער הגיא, מבריכה תצפית מערבה אל “יער הזיתים לשעבר”.
שימו לב שבכניסה/יציאה מהאתר אפשר לבקר באתר הרשמי של חייל ההנדסה ולהאזין לסיפורי הגבורה של הקמת המדינה במלחמת השחרור ואחר כך במלחמות הבאות,
באתר, נראה אנדרטה ומאחורי מתחם עם כפתורי שמע ושמות החללים – רחבת ענק לטקסי החייל.
סיור מהנה!
אל תשכחו אני מורת דרך בכל הארץ, אתם יכולים לאתגר אותי בבניית טיול מהצפון ועד הדרום
מדריכת טיולים במגוון אתרים ולדוגמא – יער עופר, נחל מערות, מדבר יהודה מצוק תמרור ועין בוקק, נחל אלעל, הרי ירושלים ומעיינות הסטף, חרבת מדרס, מושבות יהודה, נזירות שפלת יהודה, סובב כנרת, יער חולדה, עכו, מכתשי הנגב, בית שערים, נהלל, בית לחם הגלילית עמק יזרעאל, רמת הגולן ואפילו הרי אילת!
בין יערות, בוסתנים, מעיינות ושרידים עתיקים פארק זה משתרע על פני כ-12 אלף דונם, ממזרח לעמק איילון, בקטע שבין מחלף לטרון לשער הגיא. הפארק נקרא על שם עמק איילון הנח למרגלותיו ו”קנדה” על שם תרומת יהדות קנדה...
השנה היא 1918 והתותחים בעולם שקטו. אחרי מלחמת העולם הראשונה, השתנה מצבו של היישוב היהודי בארץ מן הקצה אל הקצה. אמנם אדוני הארץ החדשים, הבריטים, הבטיחו הבטחות סותרות ליהודי העולם ולערביי הארץ, אבל היחס בין השלטונות ליהודים...
מים, מים, מים! אין לנו הרבה עונות גשומות בארץ ואין זמן לבזבז. בגלל זה, החודש אנחנו ניסע לאזור ירושלים ונגלה את כמה מהנחלים השווים לצד הבירה. כולם לובשים נעלי הליכה נוחות? מצויין, לדרך! העץ האדום נתחיל את הסיור בנחל...
