פיטו – גאוגרפיה!

ענף אקולוגי ביולוגי וגיאוגרפי העוסק בחקר הצמחים על פני כדור הארץ פיטוגיאוגרפיה. (- פיטו זה צומח -)
אנו מדברים על 37 אזורים פיטו-גיאוגרפיים בעולם אשר נבדלים בעיקר בתכונות האקלים, האקלים הוא אחד מהגורמים המשמעותיים שקובעים את תפוצת הצמחים השונים.

בישראל –

צומח ים תיכוני – הצומח ההררי של החרמון המיוחד במינו, בנוסף חורש ים תיכוני גרגות ובתות (צמחייה נמוכה)

צומח אירנו-טורני, צומח סהרו ערבי וצומח סודני הם סוגי צומח יותר מדבריים.

חלוקות אלו הן לא תורה מסיני, מדענים שונים יחלקו בצורות שונות, יש הרבה וריאציות. בגדול החלוקה דיי קבועה ומבוססת בעיקר אקלים.

המבנה הפאונמיסטי מורכב בשכבות, השכבה הבסיסית היא המקומית, אליה נוספות שכבות מפלישות שונות.

צמחים שקיימים רק אצלנו הם אנדמיים, בסיסיות, עליהן נספות עוד שכבות, למשל בשל היווצרות השבר הסורי אפריקני, זה נתיב שאיפשר לאורגניזמים מסוימים לחדור לארץ שלנו בשל תנאים שקיימים בשבר.

אנו מפרידים בין עולם ישן לעולם חדש, בגלל נדידת היבשות נוצרה הפרדה מאוד משמעותית בין חלקי כדור הארץ, אין לנו את אותם מינים של בעלי חיים בעולם הישן ובעולם החדש, יש כל מיני מינים שמבחינה צורנית יהיו מאוד דומים, כי התפתחו בסביבה דומה, אך יהיו גם קבוצות שונות לגמריי שהתפתחו כל אחת במקומה.

יש אזור אתיופי, ניאו טרופי, אוריינטלי ואוסטרלאסי – שהוא אזור מאוד מיוחד שלא נתעסק בו, כי אין לנו נציגויות ממנו.

אזור זה סיפק את הכמות הגדולה ביותר של מינים פולשים בעולם. השיטה המכחילה למשל האוסטרלית – האיקליפטוס למשל ועוד מינים פולשים. ישראל מסווגת לאזור פלאוארקטי.

בתמונה שיטה מכחילה, שפריחה בכלל צהובה.  מין פולש המתרבה במהירות ומשתלט על שטחים רבים בישראל.

על המפה הגדולה אנו יכולים לראות שישראל נמצאת במפגש אזורים גיאוגרפיים ופיטוגיאוגרפיים, החלק הצפוני של ישראל שייך לפלאוארקטי, בחלק הדרומי של ישראל יש שני סוגי מדבריות, למרות שלא משפיעים מאוד על הצומח. יש לנו את הנגב ששייך לרצועת המדבריות העולמית ומדבר יהודה שהוא מדבר בצל גשם, מבחינת צומח וחי שניהם אזור מדברי. יש לנו בארץ מגוון אזורים אקלימיים שנפגשים, זה הופל את החי והצומח בארץ לעשיר בצורה יוצאת דופן ביחס לגודל שלנו. בגלל מפגש האזורים האקלימיים והשינויים הגיאולוגיים שחלו באזור זה, גם אם נסתכל בתוך ישראל, נראה המון בתי גידול שונים, אנו יכולים למצוא אזור מדברי שהוא לח, אזור מדברי יבש, אזור מדברי יותר דרומי עם צומח וחי טיפוסי ואזור ים תיכוני שהוא מתחלק לתיכוני השונה מאוד מהים תיכוני הדרומי יותר, גם מבחינת הצומח, פחות מבחינת החי.

ברמה העולמית, ישראל נחשבת למדינה יובשנית, גם האזור הים תיכוני, הגליל שלנו נראה גשום וממוזג, רחוק מלהיות כזה גם בהשוואה לאזורים ים תיכונים בעולם. המדבר והיובש כאן הם הדומיננטיים.

כאשר אנו מדברים על בעלי חיים וצמחים, גבולות מדיניים חסרי חשיבות. אזור ישראל ירדן לבנון וקצת מסוריה מייצרי את החלק הזה של המזרח התיכון אליו אנו מתייחסים, יש המון דברים משותפים בחי ובצומח שלנו. האזור היום הוא אזור יציב, אך בעבר היו לנו כל מיני מאורעות משמעותיים מבחינת תפוצת בעלי חיים וצמחים, למשל יצירת השבר הסורי-אפריקאי. היו גם התפרצויות הרי געש אשר אנו מכירים מאזור רמת הגולן, ים המלח וכנראה שבעתיד יהיו לנו עוד כמה רעידות אדמה. כל אלו תרמו בתקופות גיאולוגיות לחדירת והכחדת בעלי חיים וצמחים. בגדול מה שקורה הוא שכל הגורמים האלו ביחד – מגוון בתי הגידול, מפגש גיאוגרפי ואקלימי, גורם לעולם חי וצומח מאוד עשיר.