סיור מודרך אל בית וייצמן – מכון וייצמן

אשמח את תשתפו את חבריכם:

ברחבי העולם, מדינות מתקדמות מתהדרות בהישגים המדעיים שלהן ובמכוני המחקר שהשיגו אותם.

אנחנו בארץ בורכנו באוניברסיטאות ומכונים מצליחים, אבל אולי המפורסם מכולם הוא מכון וייצמן.

אבל קודם, בוא נדבר על וייצמן האיש, שעל שמו נקרא המכון כיום.

חיים־עזריאל וייצמן נולד לקראת הרבע האחרון של המאה ה-19 בשטחה של בלרוס של היום, האימפריה הרוסית של אז, למשפחה חסידית.

כבר בצעירותו הוא הצטיין בכימיה ולמד שפות.

בבגרותו, הוא ברח מהאימפריה והיגר למערב אירופה, כדי לרכוש השכלה גבוהה שנמנעה ממנו ברוסיה, בגלל יהדותו.

ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה…

הוא נע בין מדינות אירופה בעקבות לימודיו וקיבל תואר דוקטור בכימיה, בהצטיינות ומשרה של מרצה בז’נבה, שוויץ.

במקביל ללימודיו, הוא עסק בפעילות ציונית לאורך כל התקופה והיה, ככל הנראה, מליץ היושר הטוב ביותר של הציונות, בשנותיה הראשונות.

הוא עבר לגור וללמד בבריטניה ושם, כמנהיג ציוני נפגש עם אישים שעוד ישפיעו רבות על גורל הציונות, בהם בלפור וצ’רצ’יל.

בארץ ביקר לראשונה בשנת 1907, שם ראה את האדמות שעליהן ייבנה מכון וייצמן.

בשנים 1913-1914 היה לאחד ממייסדי האוניברסיטה העברית בירושלים.

חיים ויצמן
חיים וייצמן

בשנות המלחמה הגדולה שהתרחשה באירופה והעולם, הייתה כנראה שעת תרומתו הגדולה של וייצמן גם לאימפריה הבריטית וגם לציונות.

וייצמן, ביוכימאי בחסד, מצא דרך אלטרנטיבית להפיק אצטון על ידי שימוש בחיידקים.

אצטון היה נחוץ להפקתו של חומר נפץ בבריטניה, אך אספקת חומרי הגלם נותקה בגלל המלחמה עם גרמניה.

לאורך המלחמה, עמל וייצמן על הקמת מדינת חסות בריטית בארץ ישראל ודחף לתמיכת הבריטים בעלייה העתידית ובית לאומי ליהודים בארץ.

לא ניתן לכמת עד כמה פעילותו כדיפלומט וכמה תרומתו ככימאי תרמה להצהרת בלפור הגורלית בשנת 1917, אבל זה כנראה חלק לא מבוטל.

הצהרת בלפור
הצהרת בלפור

עשית יותר מכל אדם אחר החי עמנו לשם יצירתה… (בן גוריון לחיים וייצמן)

בשנת 1919 עלה לארץ, אך המשיך במאמצים דיפלומטיים בבריטניה בועידות השלום השונות באירופה.

בשנת 1920 נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. .

בין מלחמות העולם המשיך לעבוד כדיפלומט.

בשנת 1934 וייצמן התפנה מעיסוקיו על מנת להקים את מכון זיו.

השם ניתן לו כהוכרה על תרומתם של הלורד ישראל ורבקה זיו, ציונים בריטיים ששכלו את בנם, דניאל, בגיל צעיר.

בשטח המכון בנה וייצמן את ביתו – היום המוזיאון לפועלו ולחייו, “בית חיים וייצמן”.

הבית, שתוכנן בידי האדריכל אריך מנדלסון, נבנה מכספו הפרטי של וייצמן, שהיה איש אמיד מעבודתו כמרצה ובעיקר מהפטנטים הרבים שהיו רשומים על שמו.

הבית בנוי בסגנון הבינלאומי – אבל גם כולל מבנה מדרגות בצורת רוטנדה, שנראה בו השפעה נאו-קלאסית.

מבט על החזית המערבית ועל המבנה הגלילי של חדר המדרגות
מבט על החזית המערבית ועל המבנה הגלילי של חדר המדרגות
צלם מיכאל יעקובסון

ובזמן מלחמת העולם השנייה – שוב תרם רבות למכונת המלחמה של האימפריה הבריטית ככימאי.

בשנת 1948, נבחר כנשיא המדינה על ידי הממשלה הזמנית של בן גוריון, בעודו שוהה בארה”ב, בשליחות אצל הנשיא טרומן.

בשנת 1949 הוא נבחר שוב כנשיא, הפעם על ידי הכנסת הראשונה ועלה לארץ מז’נבה בטיסת אל-על הראשונה.

החברה הוקמה מכיוון שלא היה ניתן להכניס מטוס צבאי לשוויץ הנייטרלית – אז מטוס צה”לי נצבע בצבעי הלאום והחברה יצאה לדרך!

המטוס שהביא את ויצמן לארץ
המטוס שהביא את וייצמן לארץ
מקור

האיש ו מכון וייצמן

מכון זיו כבר אז נקרא בשם “מכון וייצמן”, לאחר שיפוץ והרחבה רציניים בשנת 1946.

לימים, מכון וייצמן התפתח למכון המחקר מהחשובים בישראל והביא לארץ מספר זכיות בפרסי נובל ומדליות פילדס למתמטיקה.

על כל אלו תוכלו ללמוד בביקור במכון וייצמן.

את הביקור מתחילים לרוב במרכז המבקרים על-שם לוינסון, שם תוכלו ללמוד על המכון, על הישגי המדענים ואולי לקבל הצצה על מה המדענים עובדים כיום.

ב”גן המדע ע”ש קלור” ילדים ומבוגרים יכולים לגעת במדע – כל המוצגים במוזיאון מדגימים את העקרונות המדעיים העומדים מאחורי תופעות טבע רבות, כגון קשת בענן, כוח המשיכה, אנרגיית השמש ועוד.

יש עוד גני מדע בעולם, אבל זה היחיד שנמצא תחת כיפת השמיים ומתפרס על דונמים רבים של דשא ירוק ומזמין.

הגן מופעל על ידי מכון דוידסון לחינוך מדעי, שהיום בזמן הקורונה עוסק רבות בהסברה המגפה ובהנחיות לציבור.

גן המדע על שם קלור
גן המדע על שם קלור
צלם: Deror avi

פלישה מהעתיד

“סתם” טיול רגלי במדשאות הקמפוס הירוק הוא גם חוויה מיוחדת.

אל תשכחו לעבור בבניין ע”ש דניאל וולף, שם שקדו בזמן מלחמת העולם השנייה על פיתוח תחליף לתרופה נגד מלריה, הכינין.

וכמובן, אי אפשר לפספס את מגדל המאיץ ע”ש קופלר, שבנה האדריכל משה הראל.

המגדל הלבן מתנשא לגובה של 57 מטרים.

חלקו האחד הוא דמוי בורג, אליו צמוד עוד מגדל שבראשו – ביצה שיושבת על צידה.

המבנה, שנבנה בשנת 1975, הפך לאחד הסימנים המזהים של המקום – לא פלא, כי נראה שהעיצוב הרטרו-עתידני הושאל מיקום מקביל ואופטימי יותר.

מגדל המאיץ ע"ש קופלר במכון ויצמן למדע
מגדל המאיץ ע”ש קופלר במכון וייצמן למדע.
צלם מיכאל יעקובסון

את הביקור נסיים בבית חיים וייצמן עצמו, שם גר עם אשתו, ד”ר ורה וייצמן, עד סוף חייו.

כל הפריטים נשארו כמו שהנשיא הראשון השאיר אותם ונותנים את ההרגשה שהנה, אולי תכף יחזור.

תוכלו לראות את אוסף האמנות ששמור במקום, כולל ציורים, פסלים ועוד.

הרהיטים בבית ארחו שועי עולם וקל לדמיין את וייצמן מארח כאן נשיאים וראשי מדינות.

גם במותו נשאר הנשיא כאן – הוא ורעייתו קבורים לא רחוק.

זה סוף הביקור במכון המדעי המרתק.

לי, אישית זה עשה חשק לשנות מקצוע למדענית, כדי שאוכל לעבוד בתוך כל הירוק והארכיטקטורה הזו – או לבקר בעוד אוניברסיטאות בארץ!

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

*

Call Now Buttonהתקשר כעת!